בית משפט השלום בתל אביב פסק לאחרונה פיצוי כספי לרוכשי שתי דירות בפרויקט תמ"א 38 בהרצליה שגילו שהחניות שקיבלו בבניין קטנות מדי ולא מתאימות למכונית משפחתית. השופטת מיה רויזמן-אלדור קבעה שהיזמית הפרה את הסכמי המכר וכי עליה לשאת בירידת הערך שנגרמה לתובעים: בני זוג בעלי דירה אחת יקבלו 160 אלף שקל, ואילו רוכשת הדירה השנייה תקבל 96 אלף שקל.
בתביעה טענה הרוכשת שמתקן החניה שסופק לה אינו שמיש משום שהוא מתאים לכלי רכב קטנים מאוד, שגובהם נמוך מ-1.55 מטר. לדבריה גם רוחב המתקן צר ביותר, באופן שלא מאפשר לפתוח את דלת המכונית ולצאת ממנה.
"אין רכבים בשום מקום""אין רכבים בשום מקום"
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בני הזוג התובעים הוסיפו שלא הצליחו להכניס לחניה שסופקה להם את מכוניתם, מסוג מאזדה 5-CX. לדבריהם הם פנו לשמאית מקרקעין שחיזקה את חששם ומצאה כי המתקן שונה מזה המצוין בהיתר הבנייה, וממדיו לא מאפשרים בו שימוש.
התובעים טענו שמדובר בכשל תכנוני מהותי שהוביל לירידת ערך הדירות. הם ביקשו צו להחלפת מתקני החניה ולחלופין פיצוי כספי. מנגד טענו הנתבעות – היזמית ובעלת המניות בה – כי מתקני החניה נבנו בהתאם להיתר הבנייה, קיבלו את כל האישורים הנדרשים ועומדים בדרישות הדין, כך שלא נפל רבב בהתנהלותן.
אבל השופטת רויזמן-אלדור קבעה כי הגם שחוזי המכר אינם כוללים מידות מפורשות למתקני החניה, היזמית התחייבה לבנות את הפרויקט בהתאם לתוכניות ולהיתר הבנייה. לאחר שבחנה את הראיות, לרבות חוות דעת מומחית מטעם התביעה שלא הופרכה על ידי ההגנה, היא קבעה שהמתקנים שסופקו לרוכשים לא תואמים את המידות שנקבעו בתוכניות, ואינם מאפשרים שימוש סביר בחניה.
"שוכנעתי כי מתקני החניה שסופקו לתובעים עמדו בניגוד לצפייתם הסבירה של התובעים, כרוכשי דירות חדשות מכוח חוק המכר, מקום שלא הוצגו להם מראש כל מגבלות אפשריות על השימוש במתקני החניה שהוצמדו לדירות שרכשו", כתבה.
צוין כי הנתבעות לא הוכיחו שהסטייה מהמפרט ומהתכנון אושרה כדין, וכי בפועל סופקו מתקנים שונים מאלה שאליהם הפנה היתר הבנייה. נקבע שמדובר בהפרת חוזי המכר, המזכה את הרוכשים בפיצוי בגין ירידת ערך הדירות. בתוך כך הוחלט לבצע "הרמת מסך" בין שתי החברות, כך ששתיהן יחויבו יחד ולחוד בתשלום.
לצד זאת נפסק כי מוצדק להפחית 20% מהנזק שנוצר, על פי מומחי התביעה, בנימוק שבפועל אין מדובר במתקני חניה השקולים "לאפס או לריק מוחלט", כלשון השופטת, אלא עדיין ניתן לעשות בהם שימוש כלשהו – וזאת "גם אם נחות ומוקשה".
בסופו של דבר נקבע כי בגין ירידת הערך ישולמו לרוכשת 96 אלף שקל, ואילו לבני הזוג 160 אלף שקל. בנוסף חויבו היזמית ובעלת מניותיה לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין של התובעים בסך כולל של 45 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד אחיעד הראל • ב"כ הנתבעים: עו"ד איילת נאמן נחום • עו"ד עידו היימר עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין