בית משפט השלום בבת ים הורה לאחרונה לבנק לאומי להחזיר כ-225 אלף שקל לחברה פרטית המנהלת אצלו את החשבון שלה, משום שלא עצר העברה חשודה של סכום כסף מתוכו. השופט אודי הקר קבע שהבנק התרשל בהתנהלותו.
התובעת היא חברה פרטית, לקוחה של בנק לאומי מאז שנות ה-90. החל מינואר 2020 חשבונה מנוהל בסניף 767, מרכז עסקים חולון. ההעברה הבנקאית שבמוקד ההליך - בסך 300 אלף שקל לטובת אחד מספקיה - בוצעה בפברואר 2023. קדמו לה שני ניסיונות כושלים, ולאחריה בוצעו עוד תשעה ניסיונות להעברת סכומים נוספים, לאותו מוטב, אשר אף הם לא צלחו.
אחרי שהבנק סירב לבקשת החברה להשיב את הכסף היא הגישה תביעה שבה טענה שלאומי התרשל בכך שאפשר את עצם ההעברה, וזאת למרות ניסיונות כושלים רבים נוספים באותו היום. היא הוסיפה שהבנק התרשל בכך שהסתפק במענה על שאלות זיהוי פשוטות, במקום להנפיק אמצעי ביטחון חזקים יותר, כמו קוד חד-פעמי בהודעת טקסט.
מנגד טען התעקש הבנק שהתנהלותו הייתה סבירה. לטענתו, החברה היא שהתרשלה בשיתוף פרטי הגישה לחשבונה לגורמים שאינם מורשים, דבר שהוביל לביצוע ההעברה ולאישורה. הוא שלל אירוע סייבר או כשל באבטחת הגלישה כגורמים אפשריים להעברה, והוסיף שהמוטב הוא ספק קבוע של התובעת – כך שהבנק מלכתחילה לא היה צריך לחשוד בפעולה.
עו"ד ארז הימןצילום: פז בראבל השופט הקר קבע שהבנק התרשל כשלא דיווח לחברה על ניסיונות ההעברה הרבים שכשלו, ולא מנע את ביצוע ההעברה שכן צלחה עד לקבלת תגובתה. זאת, לצד אשם תורם בשיעור 25% שלמסקנתו יש להטיל על החברה, בשל רשלנותה בשמירה על סודיות פרטי החשבון.
"לאור שני הניסיונות שלא הושלמו קודם להעברה הבנקאית", כתב, "היה על הבנק למנוע את ביצוע ההעברה הבנקאית, או למצער לעכבה ולדווח לתובעת על ניסיונות אלו. אף לא הוכח שאם היה הבנק מדווח לתובעת על הניסיונות הנוספים שכשלו (לאחר ביצוע ההעברה הבנקאית), לא ניתן היה למנוע את הנזק".
בפסק הדין צוין שבשניים מהניסיונות הכושלים הופיעו שאלות אימות קלות ביותר – "באיזה רחוב גרת בילדותך?" ו"מה שמו של ילדך הבכור" – שאלות שבעל החשבון האמתי בוודאי יודע את התשובות להן, באופן שהיה צריך לעורר חשד אצל הבנק כי המנסה איננו הוא.
לצד זאת, כאמור, יוחסה רשלנות תורמת לחברה באופן שהוביל את השופט לקצץ נתח נכבד מסכום ההשבה, ואף לא לחייב את הבנק בהוצאות משפט לטובתה.
"אני סבור שהראיות בתיק מתיישבות יותר עם המסקנה שהתובעת לא שמרה בסודיות מספקת את פרטי שם המשתמש והסיסמא של חשבונה, וכי אלו הגיעו לידי מי שביצע את ההעברה הבנקאית לאור רשלנות התובעת", כתב. הבנק חויב להחזיר לחברה 225 אלף שקל, המהווים 75% מסכום ההעברה.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד רועי ורשבסקי
• ב"כ הנתבע: עו"ד נועם בר דוד ועו"ד יואב דגני
• עו"ד ארז הימן עוסק בבנקים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
