בית משפט השלום בחיפה פסק לאחרונה שצעיר שנפצע מדלת זכוכית בהיותו תלמיד בית ספר יסודי יפוצה בכ-115 אלף שקל. השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס קבעה שהצבת זכוכית לא מחוסמת היוותה רשלנות מצד משרד החינוך והמועצה המקומית.
התאונה התרחשה ביוני 2019, כשהתובע היה תלמיד כיתה ו' בבית ספר בצפון. במהלך שיעור הוא יצא לשירותים, ובדרכו חזרה לכיתה רץ במסדרון והתנגש בעוצמה בדלת. כתוצאה מכך הזכוכית נשברה לחתיכות ונגרמו לו פצעים רבים בשתי ידיו. הוא נלקח לבית חולים שם נתפרו החתכים ונחבשו. עד היום נותרו צלקות בולטות רבות בשתי ידיו.
את התביעה הוא הגיש באפריל 2023 נגד המועצה המקומית, כבעלת מבנה בית הספר, ונגד משרד החינוך כמעסיק של המורים והמנהל. אלה טענו להגנתם שלתלמיד יש אחריות לא מבוטלת לתאונה, שכן לפני ההתנגשות הוא ערך תחרות ריצה עם ילד אחר תוך הסטת ראשו לאחור. התובע כפר בטענה זו. הוא הודה שהלך לכיתה במהירות, אך הכחיש שערך מרוץ עם תלמיד אחר.
ובכל מקרה, השופטת ג'ובראן מורקוס הבהירה שאין רלוונטיות לשאלה האם אכן התקיים מרוץ לפני ההיתקלות בדלת, שכן "תחרות וריצה של תלמידים, במיוחד בגיל התובע בעת התאונה, היא התנהגות צפויה ורגילה של ילדים".
בפסק הדין הובהר שכך או כך, באחריות הנתבעים לדאוג שסביבת בית הספר תהיה בטוחה לתלמידים, ובמסגרת זו להרחיק מהם מפגעים מסוכנים. אלא שעצם הצבת הזכוכית הלא מחוסמת בדלת היוותה הפרה של חובת הזהירות מצד המועצה המקומית ומשרד החינוך כלפי התלמידים בכלל, והתובע בפרט.
ד"ר עו"ד לואי זרייק "גם אם לא היה מקום להחליף את כל הזכוכית בבית הספר למחוסמת", נכתב, "עדיין ניתן היה למזער את הנזק הצפוי מהתנפצות זכוכית רגילה על ידי הדבקה של פסים (כפי שנעשה לאחר התאונה) או טפט".
לפיכך קבעה השופטת שהמועצה המקומית ומשרד החינוך נהגו ברשלנות ואחראים ביחד לאירוע התאונה. בחלוקה הפנימית ביניהם נקבע שאחריות המועצה המקומית גבוהה יותר ועומדת על 80%, בהיותה הבעלים של המבנה האמונה על תחזוקתו.
עוד נקבע שלמרות גילו הצעיר בעת התאונה, אין לפטור את התובע בלא כלום, ולכן יושת עליו אשם תורם בשיעור 10%. זאת על רקע הודאתו שהכיר את המקום היטב, לרבות את מיקום הדלת שבה התנגש, כך שמצופה היה ממנו להיזהר יותר בעת הריצה.
בדיון על אודות הנזק קבעה השופטת שיש לייחס לצלקות שנותרו על ידיו של הצעיר משמעות תפקודית מסוימת, שכן הן עלולות להרתיע מעסיקים פוטנציאליים עתידיים מלקבלו לעבודה. על הרקע הזה היא פסקה על רכיבי הנזק השונים - כאב וסבל, עזרת צד שלישי והפסדי השתכרות ופנסיה - בניכוי האשם התורם, פיצוי כולל בסך 92,700 שקל.
כמו כן חויבו המועצה המקומית ומשרד החינוך, בהתאם לשיעורי אחריותם שנקבעו, לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד של 22 אלף שקל והוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובע: עו"ד עבד אלכרים בדארנה
• ב"כ הנתבעת 1: עו"ד טל טנצר
• ב"כ הנתבעת 2: עו"ד אריאלה מיכלין
• ד"ר לואי זרייק, עו"ד עוסק בנזקי גוף ותאונות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
