בית משפט השלום בבת ים פסק לאחרונה פיצוי של כ-130 אלף שקל למטופלת בעקבות ליקויים בטיפול שיקום שיניים שעברה. בין היתר קבעה השופטת אידית קליימן-בלק ששתיים משיניה נעקרו ללא הצדקה רפואית מספקת, וכי היא זקוקה לטיפול מתקן הכולל החלפת גשר חרסינה.
לפני כעשור עברה התובעת (58) טיפול שיקום מורכב בלסת התחתונה. הנתבעים בהליך הם בעל המרפאה והרופא שביצע את השתלים. לטענת התובעת היא פנתה אליהם בשל בעיה פשוטה של שבר בכותרת אחת השיניים, אלא שמצבה אובחן באופן רשלני, והומלץ לה על עקירת תשע שיניים בריאות והחדרת שתלים במקומן.
(אילוסטרציה: ShutterStock)
בתביעה נטען שהיא הוטעתה לחשוב שהעקירה הכרחית לקבלת מראה אסתטי, והוחתמה על טופס ההסכמה בעודה יושבת על כיסא הטיפולים בחרדה עמוקה ותחת השפעת הרדמה מקומית.
היא טענה לליקויים בגשר ובכתרים שהותקנו בפיה, ובהם הפרעה ללעיסה ומרווחים שבהם נלכד מזון ונוצר ריח רע. בתביעה צוין גם "אירוע חמור שבו סייעת המרפאה ניסתה לבצע בה טיפול אסור". את דרישתה הכספית העמידה על כ-400 אלף שקל.
מומחה בית המשפט מצא בין היתר ליקוי בהתאמת חלקי גשר החרסינה, שגרם לאי-נוחות ולהצטברות רובד חיידקי והצריך את החלפת הגשר כולו. הוא העריך את עלות הטיפול המתקן ב-71 אלף שקל, מתוכם 49 אלף שקל להחלפת הגשר.
מנגד טענו הנתבעים שפעלו בהתאם לסטנדרט המקובל, ואובדן חלק מהשתלים נבע מדלקת מקומית כתוצאה מהיגיינה אוראלית לקויה. הם התנגדו לחיוב בסכום שציין המומחה שכן לטענתם מאז התקנת הגשר חלפו תשע שנים, ולכן ממילא הגיע לסוף חייו ונדרשה החלפתו.
עו"ד ענת אשכנזיצילום: תומר יעקובסוןאבל השופטת קליימן-בלק הסבירה שהטענה אינה נתמכת בראיות, וכי אפילו המומחה מטעם בעל המרפאה העריך את אורך החיים המקובל של כתרים ומבנים בעשר שנים לפחות. היא ציינה שהרופאים לא זימנו לחקירה את מומחה בית המשפט, שהסביר מדוע נדרשת החלפת הגשר למרות השנים שחלפו מהתקנתו.
פסק הדין אימץ את קביעות מומחה בית המשפט, לרבות הצורך בהחלפת הגשר. המומחה מצא גם כי שתיים משיניה של התובעת נעקרו ללא הצדקה רפואית מספקת, וכי חלק מהשתלים הותקנו בצפיפות-יתר וברשלנות שהובילה לאובדנם.
השופטת התרשמה שהמטופלת הפריזה בתיאור הרשלנות ובדרישתה הכספית כפועל יוצא. נכתב שהיא "ניסתה לגמד את חומרת המצב הדנטלי של פיה, שהיה בכי רע, עימו הגיעה מלכתחילה למרפאת הנתבעים", ואת גודל הטיפול הנדרש נוכח מצבן העגום של השיניים שעוד נותרו בפיה.
את גרסת התובעת שלפיה באה אך ורק במטרה לקבל טיפול קוסמטי, ללא צורך בעקירות ובשתלים, כינתה השופטת "מיתממת וחוטאת לאמת בלשון המעטה". צוין שבחקירתה הנגדית הודתה המטופלת כי בפועל, ישב עמה בעל המרפאה זמן רב - יותר משעה - והסביר לה בפרוטרוט על הטיפול ומהלכו. "עולה כי התובעת ידעה גם ידעה היטב לקראת מה הולכת, ונתנה הסכמתה מדעת לקבלת הטיפול", נקבע.
בסופו של דבר חויבו שני הרופאים, ביחד ולחוד, לשלם לה 106 אלף שקל עבור הטיפול המתקן, הוצאות נסיעה וכאב וסבל. בתוספת שכר טרחת עו"ד ומע"מ מגיע הסכום לכ-131 אלף שקל. בחלוקה הפנימית בין הרופאים הוטלו 70% מהחיוב על בעל המרפאה ו-30% על הרופא שביצע את השתלים.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד ד"ר דוד שרים ואח'
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד ליאור פרי ואח'
• ב"כ הנתבעים 3-2: עו"ד עטרה מירב-ברגר ואח'
• עו"ד ענת אשכנזי עוסקת ברשלנות רפואית
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
