בית המשפט המחוזי בלוד קיבל לאחרונה תביעה להכיר במסמך משנת 2013 כהסכם מחייב למכירת קרקע בנתניה. בעל השטח טען שמדובר היה בטיוטה בלבד, אבל השופט יעקב שפסר קבע שקיימות שלל אינדיקציות המלמדות כי הלכה למעשה מדובר בהסכם מחייב.
באפריל 2013 חתמו הצדדים על מסמך שכותרתו "הסכם" ולפיו התובע יקנה מהנתבע קרקע ברחוב בני בנימין בנתניה תמורת 300 אלף שקל. המוכר הערים קשיים על הוצאת העסקה לפועל ומשכך הוגשה נגדו התביעה לבית המשפט.
1 צפייה בגלריה
איש עסקיםאיש עסקים
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
לטענת הרוכש, המסמך מהווה הסכם מכר לכל דבר ועניין. מדובר במסמך כתוב, שלם, גמור ומפורט, והוא אף שילם בעקבותיו 300 אלף שקל. לדבריו, המוכר התעלם במשך השנים מהתחייבויותיו ולפיכך משכלו כל הקצין מבחינתו, דיווח בעצמו לרשויות המס על אודות העסקה, שילם את מס הרכישה, רשם הערת אזהרה לטובתו בטאבו ובהמשך הגיש את התביעה.
מנגד טען המוכר שלא מדובר בהסכם מכר אלא בטיוטה בלבד. כראיה לכך, טען, בתקופה שלאחר אותו "הסכם" הוחלפו בין הצדדים טיוטות נוספות. הוא גם התעקש שהרוכש לא שילם לו עבור הקרקע, וכי הסכום שהתקבל אצלו הוא למעשה החזר של הלוואות שאביו של הרוכש היה חייב לו.
אבל השופט שפסר קבע שהן לשון המסמך והן התנהלות הצדדים לפני, במהלך ואחרי החתימה עליו, מעידות כי הם התכוונו לראות במסמך כהסכם מכר מחייב. ראשית הוא עמד על כותרת המסמך – "הסכם". במקביל, אין במסמך אזכור כלשהו לכך שמדובר ב"טיוטה" או ב"מסמך עקרונות", ואף אין בו הפניה כלשהי למסמך אחר אשר אמור להיחתם בין הצדדים.
בפסק הדין צוין כי הצדדים חתמו על המסמך, דבר שמהווה ראיה חזקה לגמירות דעתם: "הגם שאין בחתימה קדושה במובן זה שניתן להסיק גמירות דעת גם בהעדרה, הימצאותה היא אינדיקציה חזקה להסכמה להתחייב".
לדברי השופט, במסמך נכללו כל הפרטים המהותיים בעסקה כך שגם הדרישה הנוספת להחשבתו כחוזה מחייב – דרישת המסוימות – מתקיימת לגביו.
הוא דחה את טענת המוכר שלפיה 300 אלף השקלים ששולמו לו היו פירעון הלוואות שלקח ממנו אבי הרוכש. זאת על רקע טיוטות שהוחלפו בין הצדדים בשנים שלאחר חתימת המסמך נשוא התביעה, שבהן נכתב במפורש שהרוכש שילם למוכר את מלוא התמורה עבור הקרקע. בעניין זה הבהיר השופט כי החלפת הטיוטות בין הצדדים אחרי המסמך מ-2013 אינה סותרת את היותו הסכם מחייב, שכן מתקיימים לגביו התנאים להחשבתו ככזה. לעומתו, שאר הטיוטות לא הבשילו לכדי חוזה מחייב.
לפיכך הכיר בית המשפט בהסכם המכר כמחייב. השופט הורה למוכר להשלים את רישום הקרקע על שם הרוכש בטאבו ולשלם לו 30 אלף שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד משה אליה • ב"כ הנתבע: עו"ד יוסי רייטר • עו"ד אדיר שמואל עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין