תנו לי לגלות לכם סוד: הכול פה יקר. טוב לא ממש סוד - כולנו מרגישים את זה מדי יום, מהקניות בסופר ועד שכר הדירה. ההוצאות עולות, והפתרון, לפחות ברמה המערכתית, לא נראה באופק. אלא שבשקט, הרחק מהסופר, מהקניון או מהוולט, קמות בשנים האחרונות יוזמות צרכניות שמנסות לעקוף את כללי המשחק המוכרים, ומנסות לנצל את הכוח הצרכני שיש להתארגנויות חברתיות גדולות כדי להוזיל מחירים.
"בקבוקים במחירים מעניינים" הוא אחד המקרים הבולטים שבהם. מדובר במיזם עצמאי שהתחיל כקהילה קטנה של חובבי אלכוהול, והפך למודל רכישה קבוצתית. המטרה פשוטה: להמשיך לקנות אלכוהול איכותי ומעניין, אבל לשלם פחות.
בכל חודש נפתחים עבור חברי הקהילה כעשרה "פרויקטים", כפי שהם מכונים באתר המיזם. מדובר בדילים מוגבלים בזמן, שמציעים מגוון של משקאות אלכוהוליים בהנחות שמתחילות ב-25%, ולעתים מגיעות גם ל-75% ואף יותר, תלוי בפרויקט. המשלוח, צריך להודות, אינו מיידי ולעתים ההמתנה עשויה להימשך גם יותר מחודשיים. אבל זה הטרייד-אוף. פחות נוחות בשביל מחירים טובים.
ההיצע משתנה מפרויקט לפרויקט וכולל יינות, ויסקי, רום, בירה, שמפניה ועוד. כך, למשל, במהלך ינואר הוצעו למכירה יינות של יקב מדרום איטליה בהנחות של 38%-48%, לצד ויסקי ברמות מחיר שונות בהנחות עמוקות במיוחד. בתחילת החודש, למשל, יצא פרויקט "חיסול מחסן סיטונאי" - בירות, יין, קוקטיילים ועוד.
כל פרויקט כזה פתוח עד שנגמר המלאי - לרוב למשך ימים בודדים - ומתפרסם באתר ובקבוצות הוואטסאפ של הקהילה. לצדן יש גם קבוצת פייסבוק פעילה, המונה יותר מ-6,500 חברים, שבה משתפים המשתתפים חוות דעת, בקשות ולעתים גם תלונות - בעיקר על זמני ההמתנה, שעלולים לתסכל לא מעט.
"יולי7 (השם של הפרוייקטים הוא חודש ומספר - ג"ר) נפלא. יש סיכוי שיגיע עוד מזה? מוכן לחכות שוב את כל הזמן הזה. שווה את זה", כתב משתתף בקבוצת הפייסבוק. אחר שואל אם מתוכנן בקרוב פרויקט קוניאק או מזקל בעתיד הקרוב.
5 צפייה בגלריה
עמרי אימבר נקודת חלוקה ביבנה. "אני לא רוצה להישמע כמו מישהו שמנסה לארגן הנחות לחבר'ה"
(צילום: גיל נחושתן)
"כולם צריכים להרוויח - גם היבואנים וגם הצרכנים"
"אני לא פונה ליבואנים", מספר עמרי אימבר, שהקים את המיזם לפני קצת יותר משנתיים. "מדי פעם אני מקבל מספר של יבואן, אבל אני מעדיף לא להתקשר. אני לא רוצה להישמע כמו מישהו שרוצה לסדר הנחה לחבר'ה שלו. אני מעדיף שיגיעו אלינו. זה האינטרס של היבואן לעבוד איתי. ולראיה - הלו"ז שלנו מפוצץ כל הזמן".
איך הכל התחיל?
"ב-2014 שמתי לב שאין קהילות אלכוהול רציניות בארץ, אז החלטתי לפתוח אחת כזו. חשבתי שצריך להיות מקום שמאפשר לאנשים שאוהבים אלכוהול להיפגש ולדבר עליו – גם ברשת אבל גם פנים אל פנים. חשבתי שזה יתאים גם לצד של היבואנים וגם לצד של הצרכנים, גם אנשים מהתעשייה וגם חובבים. התחום הצרכני היה מרכזי מההתחלה. תמיד המטרה הייתה להקל על הכיס של חברי הקהילה.
"באוגוסט 2023 פנתה אליי יבואנית עם משטח של ויסקי וביקשה ממני למכור את זה לקהילה. בהתחלה סירבתי - אין לי כוח להתעסק בזה. אני בן אדם עובד. היא פנתה אליי שוב ושוב. היא הציעה בהתחלה 10% הנחה. סירבתי. מתישהו היא הגיעה ל-40%. חשבתי שזה יהיה חסר אחריות לא להציע את זה לחברי הקהילה. פתחתי קבוצת וואטסאפ והצעתי להם לחברי הקהילה. מהר מאוד זה התפוצץ. באותו יום מכרנו בקבוקים ב-20 אלף שקל, ותוך זמן קצר פנו אליי עוד שלושה יבואנים והיינו צריכים לפתוח עוד ועוד קבוצות.
אימבר מספר כי בהתחלה זה היה עיסוק צדדי עבורו. "זה היה מעין שירות נחמד שעשיתי לקהילה. מדי פעם חיברתי את חברי הקהילה ליבואנים. חיסול המלאי, שבדיעבד אני יודע להגיד שהוא לא היה גדול במיוחד, היה מיידי. חילקנו את הבקבוקים בשלוש נקודות - יבנה, בנימינה ותל אביב. ראינו איך אנשים מתארגנים כדי להקל על האיסוף. זה היה מגניב מאוד.
"אחרי חודשיים הגיע 7 באוקטובר. העבודה הרגילה, 'הדיי ג'וב שלי', הושבתה. מן הסתם הפסקנו גם עם המיזם, בגלל המצב. אבל מהר מאוד אנשים ביקשו שאחזור לעשות את זה. לקח לי זמן עד שהרגשתי בנוח. באיזשהו שלב שאלתי את הקהילה, והתשובה הייתה ברורה, אז חזרנו לפעילות. בתוך כמה חודשים זה הגיע למצב שכדי להחזיק את הדבר הזה הוא חייב להיות עסק שמסוגל לשלם לעובדים. החלטתי ללכת על זה במשרה מלאה. הפרשתי אחוזים בשביל משכורות. יש לנו שישה עובדים במשרה מלאה, ועוד שניים במשרה חלקית. חשוב לי שהעסק יעבוד בצורה שקופה. אנחנו עובדים בצורה כזו כך שכל מי שלוקח חלק בדבר הזה - היצרנים, היבואנים וחברי הקהילה - כולם צריכים להרוויח".
איסוף מבתים פרטיים, מחנויות וממפעלים
אחת העדויות החזקות לכוח של הקהילה במקרה של "בקבוקים במחירים מעניינים", מלבד ההנחות העמוקות וחיסול המלאים, אלה נקודות החלוקה. מה שהתחיל בשלוש נקודות צמח תוך פחות משלוש שנים ליותר מ-50.
"אנחנו מחלקים בפאבים, במפעל לדלתות, בבתים פרטיים, שזה אולי הכי מדהים", מספר אימבר. "אנחנו מתגמלים את האנשים, אבל גם זה מאוד קהילתי. אנחנו מציעים להם שוברים לאתר. בסוף הם חלק מהסיפור של הדבר הזה. הם רוצים לקחת חלק. אנחנו רואים לפעמים שנבנית קהילה קטנה סביב נקודות החלוקה. החבר'ה שגרים מסביב לאחת הנקודות בהרצליה עשו לא מזמן ערב בשר ויין".
איך משיגים הנחות כאלה עמוקות?
"הכוח של הקהילה. אנחנו לא שוברים את הרגליים של מי שעובד איתנו. חברי הקהילה משלמים פחות על המוצרים האלה כי הם מוכנים לחכות זמן רב למוצר, וכי הם הולכים לאסוף את זה ממפעלים ומבתים פרטיים. זה לא הנוחות שאנחנו רגילים אליה. אנחנו משתדלים לא להביא מוצרים לא טובים. המטרה היא להביא מוצרים באיכות גבוהה, ואם המוצר לא טוב אז המחיר נמוך".
ישראלים זה לא העם הכי סבלני בעולם. בטח יש לא מעט תלונות על ההמתנה להזמנה.
"יש הרבה מצטרפים חדשים שלא יודעים למה הם נכנסים, ולא כולם אוהבים לקרוא את האותיות הקטנות. אנחנו משתדלים להבהיר בכל מקום באתר שדברים לוקחים זמן. אנחנו מבהירים שהשירות פה לא טוב, שלא תמיד יש מענה ושלוקח זמן לדברים להגיע. יש הרבה תלונות אבל זה חלק מזה. אנחנו רגילים לקבל דברים באותו יום, או בתוך זמן קצר. אבל משלוח מהיר מצריך מערך שחייב להיות מהיר ונגיש וזה עולה הרבה מאוד כסף. אני חושב על זה בצורה אחרת. רוצים מחירים זולים יותר? צריך לוותר על המיידיות".
לא הראשונים, נקווה שגם לא האחרונים
"בקבוקים במחירים מעניינים" לא המציאו את הגלגל. מיזם "החישוק", למשל, מציע לקנות מוצרים יבשים בעלי חיי מדף ארוכים במחירים נמוכים. המיזם שם על דגלו שקיפות ורווחיות נמוכה, והמטרה העיקרית שלו היא להיטיב עם הצרכן. גם פה המודל ברור. התבססות על כוח קנייה שיש לקבוצה גדולה של אנשים, והיכולת לאחסן את המוצרים במשך זמן רב מבלי שיתקלקלו.
גם כאן יש ויתור על נוחות. להמתין שבועיים למוצרי מזון ואיסוף של ארגז ששוקל כמה ק"ג מאחת מנקודות חלוקה - זה לא הדבר הכי נוח בעולם, במיוחד כשמדברים על מזון. אבל פשרה שווה כסף, ונראה שהציבור הצרכני בישראל מתחיל להבין את זה: בחודשים האחרונים גדל הנתח שהחישוק תופס מסך המכירות אונליין מרשתות הקמעונאות, וכיום המיזם ממוקם במקום ה-13 מבין כל הרשתות במכירות אונליין.
בנוסף, לאחרונה הושק קמפיין גיוס המונים של מיזם נוסף בשם פייר (Fair). מדובר ברשת שאמורה להיות זולה במיוחד, ונועדה גם היא להקל על הצרכנים בימים שיוקר המחייה מאמיר בקצב מסחרר. לטענת גל שולמן, אחד היזמים שעומדים מאחורי הפרויקט, זו תהיה "רשת הלואו-קוסט הראשונה בישראל".
בראיון לאולפן ynet אמר שולמן כי הרשת תקנה אך ורק מספקים גדולים במטרה לחתוך את כל פערי התיווך: "ספקים גדולים מונופוליסטיים גובים עמלות תיווך מטורפות. בפייר אנחנו חלק מקבוצת רכישה בינלאומית גדולה, ואנחנו יכולים ליצור קשר ישירות עם מפעלים בארץ ובאירופה, ולהוריד את המחירים, ולתת את כל ההטבה הזאת ישירות ללקוח".
בהקשר הזה מציין אימבר כי גם "בקבוקים במחירים מעניינים" יסייע לפייר: "אנחנו נהיה זרוע ההפצה הראשונה שלהם. אנחנו נתחיל למכור לחברי הקהילה את המוצרים שלהם - דברים שלא קשורים לאלכוהול. שאנשים יתחילו להכיר. בעוד שבוע אנחנו נצא עם המכירה הראשונה שלהם".
המודלים האלה אמנם לא יחליפו מחר את הסופר או את המשלוח המהיר - אבל אולי לפחות הם ידללו את הקניות שאנחנו עושים ברשתות היקרות-מתייקרות. ואולי הבשורה האמיתית פה היא אחרת: ההבנה המחלחלת לציבור הצרכני כי לנוחות ואינדיבידואליות צרכנית חסרת פשרות יש מחיר - והוא לא זול.
