1 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בפתח תקווה דחה לאחרונה תביעה שהגיש אדם שטען שרכש דירה בפרויקט תמ"א 38 ולא קיבל אותה מאחר שהפרויקט כשל, נגד עורך דין שלדבריו ייצג אותו בעסקה. השופטת ניצה מימון שעשוע קבעה שהצדדים הם שני משקיעים בחברה שקידמה את הפרויקט אך לא הצליחה להשיג היתר בנייה בזמן.
התובע סיפר כי עורך הדין פנה אליו ב-2012 בהצעה לקנות דירה במסגרת פרויקט תמ"א 38 ברמת גן מחברת מ.א.ש שהוקמה לצורך ניהול הפרויקט ובה יש לו מניות. הוא ציין כי הבין מעורך הדין שמדובר ברכישת דירה לכל דבר ועניין. לדבריו, הוא חתם על הסכם מול מ.א.ש – שגם היא יוצגה על ידי עורך הדין – ובמסגרתו רכש חצי ממניות החברה וכן זכות לקבל דירה בפרויקט בשווי 1.5 מיליון שקל.
לדבריו הוסכם שהוא ישקיע 1.1 מיליון שקל, ושאם לא יתקבלו היתרי בנייה - החברה תשיב לו את כל כספי ההשקעה. לטענתו, לאחר שהשקיע 770 אלף שקל התברר לו כי לא יוכל לקבל הלוואה או משכנתא מהבנק. הוא ביקש לקבל את כספו בחזרה אך הדבר לא נעשה. הוא ביקש להרים את מסך החברה ולחייב את עורך הדין לשלם לו על עלות דירה במיקום דומה, בסך של שני מיליון שקל.
עורך הדין טען מנגד שהתובע רחוק מלהיות תמים והוא פעל בידיעה מלאה של העובדות ובצורה מושכלת. לדבריו התובע ידע שהוא רוכש מניות בחברה ולא מדובר ברכישת דירה. הוא הוסיף כי במרץ 2017 התקיים משא ומתן למכירת מניות החברה לחברת יורו סיטי. בשלב זה הוא והעביר את מניותיו ללא תמורה לתובע ולשותף הנוסף. האחרונים מכרו את זכויותיהם לחברת יורו סיטי ובכך התובע קיבל תמורה מלאה עבור השקעתו.
ואכן, השופטת ניצה מימון שעשוע דחתה את התביעה ברובה. היא קבעה שהוכח כי אין מדובר בקנוניה כלשהי בין מי מהצדדים, אלא בפרויקט תמ"א 38 אמיתי שהושקעו בו כספים ומאמצים רבים, אך כפי שקורה בהרבה מקרים - ההשקעה לא צלחה. בסופו של דבר ההיתר שניתן לחברה בוטל עקב אי עמידה בזמנים, ויזם אחר התקשר עם הדיירים ומימש את הפרויקט בשלב מאוחר יותר.
בפסק הדין צוין כי עורך הדין התחייב להשקיע שני מיליון שקל בחברה אך לא עמד בהתחייבותו. בפועל, כל הכספים שהשקיע בחברה היו כספי התובע. נקבע שהתובע היה מודע לרכישת מניות החברה על ידי עורך הדין ולכך שהוא רוכש ממנו במקביל חצי מהמניות, כך ששניהם שותפים שווים בחברה.
השופטת פסקה שמעדות בעל המניות השלישי, שלפיה קיבל מעורך הדין 550 אלף שקל, עולה כי את יתרת 100 אלף השקלים שהעביר התובע לעורך הדין, האחרון לא העביר לחברה.
היא כתבה כי גרסת התובע, שלפיה הוצגו לו מצגי שווא וכי הוא האמין שהוא רוכש דירה לא הייתה מהימנה כלל. בסיכומו של דבר היא חייבה את הנתבע להחזיר לתובע 100 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד דובי כהן עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין