מאז פרוץ המלחמה עם איראן בשבת שעברה נסגרו בהוראת פיקוד העורף כלל מעונות היום וגני הילדים ברחבי הארץ, וזאת. עבור הורים לפעוטות מדובר במכה כפולה: גם הצורך להישאר בבית עם הילדים, וגם לשלם אלפי שקל בחודש עבור מסגרת שאינה פעילה. האם מגיע החזר כספי כאשר הגן נסגר בשל המצב הביטחוני? התשובה אינה חד-משמעית, והיא תלויה בכמה גורמים מרכזיים.
נקודת המוצא היא ההסכם שנחתם בין ההורים לבין המעון או הגן. ברוב המקרים ההסכמים כוללים סעיפים העוסקים במצבי חירום, כוח עליון או סגירה זמנית של המסגרת.
לעיתים ההסכם קובע כי במקרה של אירועים חריגים – כמו מלחמה, מצב חירום או הוראות רשויות המדינה – לא תהיה חובה להחזיר תשלום להורים, שכן מדובר בנסיבות שאינן בשליטת הגן. אלה מכונים לעיתים "סעיפי כוח עליון", והם נועדו להגן על נותן השירות כאשר לא ניתן להפעיל את המסגרת.
עם זאת, לא כל סעיף כזה יעמוד בהכרח במבחן. בתי משפט בוחנים האם הסעיף ברור, סביר, והאם הוא אינו מטיל על הצד הנפגע נטל בלתי הוגן. בחלק מהמקרים ייתכן שהסעיף יוכר כתנאי מקפח בחוזה אחיד, שבית המשפט רשאי לבטלו או לשנותו.
האם מלחמה היא "כוח עליון"?
מצב מלחמה והוראות פיקוד העורף לסגירת מוסדות חינוך עשויים להיחשב מבחינה משפטית כאירוע שאינו בשליטת הצדדים. במצבים כאלה, המכונים בעגה המשפטית "סיכול חוזה", ניתן לטעון כי מדובר בנסיבות שמונעות את קיום ההסכם כרגיל.
עו"ד אבי ששו עם זאת, חשוב לדעת כי בתי המשפט בישראל – כמדינה שלצערנו למודת אירועים ביטחוניים – נוטים לפרש את טענת הסיכול בהקשר של מלחמות בצמצום ניכר. כלומר עצם העובדה שהחוזה הפך קשה יותר לביצוע בשל המצב הביטחוני, אינה מספיקה בהכרח על מנת לפטור את המפר מאחריות.
כדי לסבר את האוזן אציין שאפילו ביחס למערכה הכי בלתי צפויה בתולדות המדינה (אולי למעט 7 באוקטובר), מלחמת יום הכיפורים, קבע העליון בזמנו ש"בענייני מלחמה ושלום - הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל".
גם לגן יש הוצאות
ואולם חשוב לדעת שגם במצבים הנדירים שבהם מתקבלת טענת סיכול, קובע החוק שבית המשפט רשאי במצב כזה לחייב את הצדדים בהשבה הדדית. במילים אחרות, עצם התכסות המפר ב"אי-יכולת מוצדקת" לקיים את החוזה, עשויה שלא לפטור אותו מלהחזיר כספים שקיבל מהנפגע.
מן העבר השני, חשוב להבין כי גם כאשר המעון סגור, חלק מההוצאות של המסגרת ממשיכות להתקיים: שכר דירה, ארנונה, ביטוחים ולעיתים גם שכר צוות. לכן בעלי גנים רבים טוענים, ובצדק, כי החזר מלא להורים אינו אפשרי מבחינה כלכלית. בשל כך, לא פעם הפתרון מגיע דרך הסכמה בין הצדדים – למשל הנחה זמנית, הקפאת תשלומים או זיכוי עתידי.
אז מה בכל זאת כדאי לעשות?
בשלב הראשון מומלץ להורים לבדוק היטב את ההסכם שנחתם עם המעון. אם אין בו התייחסות ברורה למצבי חירום, ייתכן שקיימת עילה לדרוש החזר מלא או חלקי. גם כאשר קיים סעיף כזה, עדיין ניתן לפנות למעון ולנסות להגיע להסדר הוגן, במיוחד כאשר הסגירה נמשכת זמן משמעותי.
במצב שבו ההידברות בין הצדדים הגיעה למבוי סתום, ניתן לשקול פנייה לערכאות תוך העלאת טענות כגון אלה שצוינו – קיומו של תנאי מקפח בחוזה אחיד, חובת השבה הדדית אף בהינתן סיכול החוזה, וכיוצא בזה. כמובן שמומלץ לעשות זאת בליווי עורך דין המתמחה בדיני חוזים.
לצד זאת חשוב לזכור: מצבי חירום מטלטלים את כל המשק - הורים, עובדים ובעלי עסקים כאחד. דווקא בתקופות מורכבות מעין אלו ייתכן שהפתרון המיוחל לא נמצא בדל"ת אמותיו של החוזה, אלא ביכולת הצדדים להגיע לפשרה שמאזנת בין המציאות הכלכלית של הגן, לבין הנטל הכבד המוטל על ההורים. וראוי לא פחות, לדעתי, שמקבלי ההחלטות במדינה יתנו דעתם בעניין, יפה שעה אחת קודם.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• עו"ד אבי ששו עוסק בדיני חוזים
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
