1 צפייה בגלריה
נשים מחזיקות ידיים
נשים מחזיקות ידיים
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
אישה שתרמה לזוגתה ביציות שהופרו בתרומת זרע הוכרה לאחרונה כאמן הרשמית של שתי הבנות שנולדו, וזאת חרף התנגדות של רשות האוכלוסין. השופטת שושנה ברגר מבית המשפט למשפחה בחיפה קבעה כי זוהי זכותה החוקתית של בת הזוג בתור האם הגנטית וכמי שמגדלת את הבנות יחד עם האם היולדת.
בנות הזוג הביאו לעולם שתי בנות באמצעות הפריית זרע של תורם אנונימי עם ביציות של האחת ברחם של האחרת, לאחר שקיבלו היתר ממשרד הבריאות. היולדת הוכרה כאמן של הבנות, אבל כדי שגם תורמת הביציות תוכר ככזו ותירשם בכל המסמכים הרשמיים, הן נדרשו לפנות לבית המשפט בתביעה נגד רשות האוכלוסין.
רשות האוכלוסין התנגדה וטענה שלפי חוק תרומת ביציות אי אפשר להכיר בתורמת ביצית כאם נוספת. נטען כי בנות הזוג מנסות ליצור "מסלול הורות חדש" שלא מוכר בחוק הישראלי ועלול ליצור מצב של הורות משולשת.
אבל השופטת שושנה ברגר דחתה את רשות האוכלוסין וקבעה שאין שום הצדקה למנוע מבת הזוג לקבל הכרה כאם הקטינות נוכח העובדה שמדובר באם הגנטית והטבעית שלהן.
עו"ד ענת גולדשטיין מגנזיעו"ד ענת גולדשטיין מגנזיאינס בן שושן
"אכן, הדין הקיים בישראל שולל אפשרות של מעמד של האם לתורמת ביצית אשר לא נשאה את העובר ברחמה ולא ילדה אותו", כתבה. "ואולם, בענייננו אינני מוצאת כי יש להתייחס לתובעת 1 כ'תורמת ביצית', כי אם אמן בפועל של הקטינות למן לידתן".
השופטת הדגישה כי ההגדרה בחוק לא תואמת מציאות שבה תורמת הביציות היא בת זוג של האם היולדת, בין השתיים יש קשר רגשי חזק ועמוק וההחלטה לבצע את ההליך הרפואי הייתה משותפת ונבעה מרצון להביא ילדים יחד.
עוד הובהר בפסק הדין כי זיקה גנטית היא המסלול הכי טבעי להורות ולפיכך אין שום חשש מפני "מסלול הורות חדש". אין גם סכנה להורות משולשת, שכן מדובר בתורם זרע אנונימי.
כמו כן קבעה השופטת שדחיית התביעה תביא לפגיעה לא מידתית בזכות החוקתית של בת הזוג להורות, וגם תפגע בטובתן של הבנות שזקוקות לביטחון וודאות בחייהן. לאור הדברים האלה, היא קיבלה את התביעה והורתה לרשות האוכלוסין להכיר בבת הזוג שתרמה את הביציות כאם הבנות מיום הלידה.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד ענת גולדשטיין מגנזי עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין