פנסיה של בן או בת זוג הוכרה בפסיקה כנכס קנייני בר-חלוקה בין בני הזוג בעת פירוד או גירושין. אבל במקרים רבים ניתן לראות כיצד חלוקת פנסיה בין בני זוג שנפרדו עלולה להיפגע בשל ניסוח לקוי בהסכם והאפשרות של בן הזוג הפנסיונר לבצע תכנון מס.
אמחיש את הנקודה באמצעות דוגמה אופיינית: בן זוג שפרש מצה"ל ומקבל פנסיה חודשית, ובמקביל עובד באזרחות כמנכ"ל של חברה, בוחר למסות את הפנסיה מהצבא כ"משכורת שנייה" ואת הכנסתו כמנכ"ל כ"משכורת ראשונה". מאחר שהכנסתו כשכיר נכבדה במיוחד בהיותו מנהל בכיר, שיעור המס השולי הגבוה מתנקז בעיקר אל הפנסיה, כך שהסכום שהוא מקבל ממנה כמשכורת שנייה נמוך בהרבה מזה שהיה מקבל לו דיווח עליה כמשכורת ראשונה.
לכל פורש שמחליט לעבוד בעבודה אחרת לאחר פרישתו יש זכות מלאה לבצע תכנון מס כזה כראות עיניו. אם הכנסתו מעבודה גבוהה מהפנסיה, סביר שהוא יבחר למסות אותה כמשכורת ראשונה. במקרה זה הפנסיה תמוסה כמשכורת שנייה, המס עליה יהיה גבוה יותר והנטו שמתקבל ממנה קטן בהתאם.
כאשר מדובר באדם גרוש שאמור לחלוק את הפנסיה עם בן או בת הזוג לשעבר, לבחירה הזאת יש משמעות כספית ברורה: חלקו של הצד השני יישחק. לכן יש חשיבות רבה לניסוח מדויק של הסכם הגירושין - כזה שלא יותיר את הזכאות לפנסיה תלויה בבחירות המס של בן הזוג הפורש.
אם ההסכם שותק ולא קובע לפי איזה חישוב מס יקבל בן זוגו של הפורש את חלקו בפנסיה (כמשכורת ראשונה או כמשכורת שנייה), חשוף אותו בן או בת זוג למצב שלא יקבל את המגיע לו, אלא רק את האחוז המגיע מתוך הפנסיה שמתקבלת בפועל לאחר ניכויי המס החל על בן או בת הזוג הפורש.
עו"ד אורלי מנע-שניצילום: סם יצחקובלמשל, כאשר ההסכם קובע שהאישה תקבל "מחצית מהפנסיה כאילו היא הכנסתו היחידה של בן הזוג", אך אינו מטפל מפורשות בהשלכות המס ובהפרדה בין מסלולי הכנסה, מתקבלת תוצאה עקומה: האישה מקבלת מחצית מהסכום נטו שנשחק במס, ללא מנגנון המשלים את חלקה האמיתי והיא נתונה לחסדי בן הזוג אשר ירצה יעביר ולא ירצה לא יעביר אליה את ההשלמה.
ראשית, יש לזכור כי לפי פסיקת בתי המשפט, את חלקו של בן הזוג בפנסיה של הגמלאי יש לחשב כאילו הפנסיה הייתה משכורת ראשונה. כך שיעור המס המיוחס לה נמוך יותר, וחלקו של בן הזוג הזכאי אינו נשחק בשל בחירות המס של הפורש.
שנית, יש להגן על המנגנון הזה בניסוח שאינו משתמע לשני פנים: לקבוע במפורש שחלקו של בן הזוג בפנסיה יחושב כאילו הייתה הפנסיה משכורת ראשונה, ולהימנע מניסוחים עמומים שניתן לפרש אחרת.
על מנת שבן הזוג הזכאי יוכל לקבל את הפנסיה ישירות מהגוף המשלם לפי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, יש לנסח פסיקתא שעליה יחתום בית המשפט בעת אישור ההסכם.
כדי למנוע מחלוקות בהמשך, חשוב להימנע מהשארת ניסוח כללי כמו "מחצית הפנסיה", ללא קביעה אם החישוב הוא לפי משכורת ראשונה, ברוטו או נטו, וללא התייחסות לסוגיית המס ולתשלום ישיר. כמו כן, רצוי לקבוע איסור מפורש על שינויים בבחירות מס, פריסות, קיזוזים או פעולות אחרות שעלולות לשחוק את הנטו של בן הזוג.
בנוסף, יש לקבוע מנגנון בדיקה שנתית ושיתוף מסמכים, לרבות דרישה לקבל את תלושי הפנסיה בפועל. היעדר מנגנון כזה עלול להותיר את בן הזוג הנפגע בחוסר ודאות ובקושי לאכוף את זכויותיו.
כלים פרקטיים שכדאי לכלול בהסכם
- הגדרת בסיס החלוקה כברוטו: לקבוע במפורש כי בסיס הזכאות הוא "סכום הפנסיה ברוטו כפי שנצבר/הגיע מכוח תקופת החיים המשותפים", ולא הסכום נטו לאחר מס. חלוקה על בסיס ברוטו מנתקת את הזכאות מבחירות מס פרטניות של בן הזוג המקבל.
- לקבוע כי תכנוני מס, פריסות, קיזוזים, ניכויי הוצאות, שינוי מיקום "משכורת ראשונה/שנייה" או כל פעולה אחרת שמטרתה או שתוצאתה להפחית את חלקו של בן הזוג השני – לא תשנה את חלקו של בן/בת הזוג בפנסיה והיא תמיד תחושב כאילו הייתה משכורת ראשונה.
- חלוקה ישירה מהגוף שמשלם את הפנסיה: יש לפעול לקבלת צו לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו כך שחלקו של בן/בת הזוג הזכאי ישולם אליו ישירות מהגוף המשלם. תשלום ישיר מצמצם מרחב מניפולציה במס ויישום.
- יש לפנות לאקטואר לצורך הכנת פסיקתא מתאימה אותה יש לאשר בבית המשפט ביחד עם הסכם הגירושין.
הדרך היעילה להגן על זכויות בפנסיה בהסכמי גירושין היא לקבוע מראש מנגנון ברור: חישוב לפי משכורת ראשונה, תשלום ישיר מהמוסד המשלם, התייחסות מפורשת לתכנוני מס ומנגנוני דיווח ואכיפה. ניסוח מדויק יכול למנוע מצבים שבהם בחירות מס או פערים בהסכם שוחקים את חלקו של הצד השני, ולחסוך הליכים משפטיים מיותרים סביב פרשנות ההסכם בעתיד.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• אורלי מנע-שני, עו"ד ומגשרת, עוסקת בדיני משפחה
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
