1 צפייה בגלריה
בית חכם
בית חכם
אילוסטרציה. בית חכם
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מהנדס אלקטרוניקה נגד עורך פטנטים שאת שירותיו שכר כדי להשלים בארה"ב רישום פטנט בתחום הבתים החכמים. השופט אילן דפדי קבע שהעורך לא הגיש כנדרש תגובה לדוח בחינה בבקשת פטנט, ולכן הוא יפצה את היזם בכ-90 אלף שקל.
בתביעה שהגיש באמצעות עו"ד עומרי סגל סיפר המהנדס שהגה רעיון חדשני ומקורי בתחום הבתים החכמים, כך שכל מכשיר ביתי פשוט המופעל על ידי שלט רחוק רגיל יהפוך למכשיר חכם. באפריל 2017 הוא פנה לנתבע בבקשה לשכור את שירותיו על מנת לערוך ולהגיש תגובה לדוח בחינה בבקשת פטנט שהגיש בארה"ב. הנתבע שלח לו הצעת מחיר והוא שילם בהתאם כ-5,000 שקל.
באוגוסט 2017 חלף המועד האחרון להגשת התגובה. בהמשך הונפקה על ידי רשם הפטנטים האמריקני הודעה שממנה עלה כי העורך לא עדכן את משרדו כמייצג בתיק, וכי הבקשה נזנחה ועמה אבדו כל הזכויות הפוטנציאליות לקבלת פטנט. היזם הוסיף כי לאחר פניות רבות לנתבע השיב האחרון בדואר אלקטרוני כי הגיש את התגובה אך זו לא נקלטה וכי הוא מטפל בכך וידווח על ההתקדמות. ואולם, המענה לא הוגש במועד.
נטען כי אי-הגשת המענה לדוח הבחינה מהווה עילה לאיבוד זכויות בבקשת פטנט. לדבריו, אם המסמך היה מוגש בזמן בקשתו לא הייתה נחשבת כבקשה שנזנחה.
בכתב ההגנה טען העורך שביצע את מה שהתחייב לעשות. לדבריו, הוטל עליו לשלוח תשובה לדוח הבחינה ולהגישה לנציג של התובע בארצות הברית, עורך דין אמריקני, כאשר על התובע היה לדאוג לשלם לנציג שכר טרחה ואגרה ממשלתית. לטענתו, נציג התובע בארה"ב לא הגיש את התשובה לרשם הפטנטים, מאחר שכנראה לא קיבל תשלום עבור שכר טרחה ואגרה.
אבל השופט אילן דפדי קיבל את התביעה וקבע שהעורך לא פעל בהתאם למשימה שנטל על עצמו. הוא דחה את טענתו שלפיה הוא היה אמור למסור את המסמך לנציג של התובע בארה"ב, וקבע כי טענה זו אינה מתיישבת עם חומר הראיות. "התרשמתי כי הנתבע מסר גרסת בדים", כתב והוסיף כי תשובותיו היו בלתי מספקות בלשון המעטה וניכר כי הן נועדו לחפות על מחדלו בכך שלא מילא את ההתחייבות שנטל על עצמו.
בפסק הדין צוין כי על פי המסמכים שהוגשו בתיק, התשובה הייתה אמורה להיות מוגשת ישירות לרשם הפטנטים. "איני מאמין לנתבע כי שלח למשרד עורכי הדין את התשובה כנטען", נכתב.
עם זאת, על התובע הוטל אשם תורם של 20% מכיוון שלדברי השופט, לאחר שזיהה שהנתבע מתחמק ממנו, היה צריך לקחת את המושכות ולנסות להציל את המצב מול משרד הפטנטים האמריקני.
בסופו של דבר חויב הנתבע לפצות את התובע ב-50,400 שקל על השקעותיו בפטנט בתוספת השכר שקיבל (4,780 שקל בתוספת מע"מ). עוד הוא חויב בפיצוי של 20 אלף שקל על שעות העבודה האבודות של התובע וכן בהחזר אגרה ושכר טרחת עו"ד בסך 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד עומרי סגל • ב"כ הנתבע: עו"ד ניר אבישר • ynet הוא שותף באתר פסקדין