ניצחון לבעלי דירה בקריית שמונה על משרד הפנים: בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל לאחרונה את עתירתם לשינוי כתובתם באופן רטרואקטיבי, מאז תום ההשכרה האחרונה של דירתם, מה שיכול לאפשר להם לקבל הטבות מפונים. השופטת מיכל אגמון-גונן ביקרה בחריפות את התנהלות המדינה, שהתנתה את עדכון המען במגורים בפועל בעיר שהייתה תחת הפגזות חיזבאללה.
העותרים הם הורים ובנם החייל. לפני פרוץ המלחמה היה הנכס מושכר, בזמן שהמשפחה גרה בשכירות ביישוב אביגדור. השכרת הדירה הסתיימה באוגוסט 2024, ולאחר מכן לא נכנסו אליה דיירים חדשים על רקע הוראת הפינוי שחלה באותה תקופה על העיר.
1 צפייה בגלריה
קריית שמונה
קריית שמונה
קריית שמונה במהלך המלחמה
(צילום: Jalaa MAREY / AFP)
סביב אותו מועד הגיע לסיומו גם חוזה השכירות שלהם באביגדור, ולטענתם הם נותרו בפני שוקת שבורה: ללא מקורות מימון מהדירה בקריית שמונה או אפשרות לחזור אליה, תוך המשך מגורים באביגדור על סמך טוב ליבו של המשכיר. בקשתם לעדכון המען לקריית שמונה, במטרה לקבל הטבות מפונים, נדחתה פעמיים, ומכאן העתירה שהוגשה באמצעות עו"ד ערן לב.
הם טענו שהדרישה של משרד הפנים להוכחת מגורים בפועל כתנאי לשינוי הכתובת היא בגדר התנהלות שערורייתית ובלתי מתקבלת על הדעת, הלוקה בשרירות לב, היעדר מידתיות וחוסר סבירות קיצוני המגיע עד כדי אבסורד. הם הדגישו שמשמעות הדרישה היא למעשה סיכון חייהם במגוריהם בדירה, שבינתיים נפגעה מטיל.
מנגד טענה רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, באמצעות עוה"ד אילת שור ויעל בארי לוזון מפרקליטות מחוז תל אביב, כי סירובה לעדכון הכתובת היה סביר, משום שהמשפחה לא גרה בדירה ערב המלחמה או במועד פינוי העיר. לדבריהן, הבעלות בנכס כשלעצמה אינה רלוונטית בהקשר הזה.
אבל השופטת אגמון-גונן דחתה את קו ההגנה של משרד הפנים. היא הדגישה שהנוהל הרלוונטי שעליו מתבססת רשות האוכלוסין - המתנה שינוי כתובת במגורים בפועל - הותקן לימי שגרה, ואינו תופס במצבים חסרי תקדים כמו אלה שבפניה, עת עיר שלמה פונתה למשך כשנה וחצי בשל ירי רקטות ופצצות מרגמה.
"בנסיבות המלחמה, שבהן לראשונה בתולדות המדינה פונו יישובים וערים שלמות מיושביהן לתקופה ארוכה ביותר ולא ניתן היה לשוב אליהן, לא ניתן לראות כתרמית או כהונאה את בקשת העותרים להשיב להם את המען הקודם שלהם - שלא יכלו לגור בו ולא יכלו להשכיר אותו לאחרים, או לעשות בו כל שימוש למעט אחסנת חפציהם", כתבה.
בפסק הדין נקבע שלא רק שבני המשפחה לא ניסו לרמות את משרד הפנים, אלא שניתן היה לצפות מהמדינה לבוא לקראתם בעת מצוקה קשה וקיצונית שנכפתה עליהם, ובמסגרתה נותרו ללא קורת גג, ללא מקורות מימון וללא זכויות של מפונים.
"המעט שניתן לעשות כדי להתייחס לעותרים בהוגנות", נכתב, "הוא לאפשר להם לתקן את המרשם ולהחזיר את כתובתם לזו שהייתה בעת שחזרה לחזקתם, שאילו יכלו לעשות זאת - היו חוזרים לגור בה בפועל".
לפיכך החליטה השופטת שכתובת העותרים תעודכן למפרע לקריית שמונה, החל מאוגוסט 2024 ועד השבת הדירה לחזקתם. רשות האוכלוסין וההגירה חויבה ב-10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ העותרים: עו"ד ערן לב • ב"כ המשיבה: עו"ד אילת שור ועו"ד יעל בארי לוזון (פמת"א אזרחי) • ynet הוא שותף באתר פסקדין