אם נסעתם בכבישים בימים האחרונים, ודאי חשתם בעומסי התנועה החריגים שחזרו. בנתיבי איילון נתוני הנסועה מצביעים על שפל חדש בשעות השיא במקטע העמוס בין וולפסון להשלום שהגיעו לממוצע של 16 קמ"ש בלבד בשעות השיא ובנתיבי ישראל אף זיהו כי בכביש 5 בין ראש העין לאריאל ובכביש 4 לדרום, נרשמו יותר כלי רכב מבשגרה.
אורן בנדר, מנהל מחלקת תכנון תנועתי בנתיבי ישראל מפרט כי "מהנתונים ניתן לראות בצורה ברורה שהנסועה חזרה לרמות השגרה עם כניסת הפסקת האש, ובחלק מהצירים אף מעבר לכך. במרבית הכבישים המרכזיים בארץ נרשמה חזרה כמעט מלאה לשגרה, עם נתונים שמתקרבים ל-100%, ובמקרים נקודתיים אף חוצים אותו. מדובר בתופעה שמוסברת גם בחזרה המלאה לפעילות אזרחית, וגם בכך שהציבור מנצל את חלון הזמן הנוכחי על רקע חוסר הוודאות לגבי המשך הלחימה".
עוד אומר בנדר כי אם מסתכלים על מגמת התנודות מאז תחילת מלחמת "שאגת הארי", ניתן לזהות תהליך ברור: בשבוע הראשון ללחימה נרשמה ירידה משמעותית מאוד בנסועה, כאשר עיקר התנועה כללה רכבי חירום ועובדים חיוניים. לאחר מכן החלה התאוששות הדרגתית, ובמהלך השבועות הבאים נרשמה עלייה לרמות של כ-70%–75% ובהמשך אף התקרבות לכ-85%–90% ואפילו ל-100% בכבישים המרכזיים.
כך למשל בכביש 4 באזור עכו-נהריה, כמות כלי הרכב על הכביש הגיעה ל-90% מבשגרה, באזור ראשל״צ-רעננה ל-100% ובאזור אשקלון-אשדוד ל-101%. בכביש 5 אף נרשמה נסועה בגובה של 106% מבשגרה, כלומר, יותר כלי רכב על הכביש בשבוע לפני האחרון של המלחמה מביום רגיל.
"עם כניסת הפסקת האש, אנו רואים חזרה מהירה לשגרה, ברוב אזורי הארץ. השבוע האחרון כבר המחיש בצורה ברורה את החזרה לשגרה. הפקקים חזרו במלואם, ובחלק מהכבישים אף נרשמים עומסי תנועה גבוהים מהרגיל, כולל מקרים נקודתיים שבהם הנסועה חוצה את רמות השגרה", סיכם בנדר.
בנתיבי איילון הבחינו בחזרה של הנהגים לכביש 20. בשבוע הראשון של המבצע היקף התנועה נאמד בכ-55% בלבד בהשוואה לתקופה הרגילה, אך לאחר מכן נרשמה התאוששות די מהירה, עם כ-90% מהנסועה בשגרה. מאז ההכרזה על הפסקת האש נרשמה עלייה נוספת ובהתאם לכך נמשכת מגמת הירידה במהירות הנסיעה בכביש. לפי נתוני נתיבי איילון, המהירות הממוצעת של איילון צפון בשעות השיא מ-7:00 ועד 9:00, עמדה לפני המלחמה על 44.3 קמ״ש, במהלך המלחמה על 86 קמ״ש ואחרי הפסקת האש על 39.3 קמ״ש. נתונים נמוכים במיוחד נרשמו במקטע העמוס מגלילות ועד השלום, שם נמדדה מהירות ממוצעת של 20-23 קמ״ש בשעות הבוקר ואף של 16 קמ״ש בשעות הצהריים, בעוד שהמהירות המותרת בכביש היא 90 קמ״ש. באיילון דרום המהירות הממוצעת בשעות השיא מ-7:00 ועד 9:00, עמדה לפני המלחמה על 42.7 קמ״ש, במהלך המלחמה על 89.3 קמ״ש בממוצע ואחרי המלחמה על 39.3 קמ״ש בממוצע. הנתונים הנמוכים במיוחד נרשמו במקטע העמוס בין חולון להשלום, שם נרשמה מהירות ממוצעת של 16-17 קמ״ש בשעות 8:00-9:00, עלייה קלה לאחר מכן ובשעה 15:00 שוב 16 קמ״ש.
פליקס שכמן, ראש אגף ניהול מידע, חקר ואנליטיקה בנתיבי איילון, הסביר כי לאחרונה נרשמה עלייה משמעותית במספר הנהגים על הכביש, יותר מבשגרה "במקטעים של מרכז תל אביב הפקקים והעומסים הגיעו למצב של שגרה ואף עברו את מצב השגרה".
שכמן הזכיר כי פרויקט הנתיבים המהירים, שמובילה חברת נתיבי איילון, מספק אלטרנטיבה לעמידה בפקק באיילון "אם נראה 7,000 רכבים חונים בחניון ומגיעים בשאטל למרכז תל אביב, אז בהחלט נרגיש את ההקלה. הפרויקט נפתח בתקופה לא שגרתית של מלחמה, אנו מעריכים שככל שאנשים יראו בפקק את השאטלים שנוסעים בנתיב נפרד, אז אולי יעשו את הבחירה באמצעי הזה על פני להיכנס לתל אביב ברכב הפרטי שלהם".
התחזית: הפקקים רק יחמירו
ד״ר מור כספי, ראש מכון שלמה שמלצר לתחבורה חכמה באונ' תל אביב מסביר כי "האוכלוסיה בישראל הולכת וגדלה בקצב של כ-2% בכל שנה ובערך באותו קצב גדל מספר הנהגים בשנה. האם יש לנו יכולת לסלול לכל הנהגים האלה כביש בקצב שתואם את הגידול הזה? התשובה היא לא. אם לא נעשה כמדינה פעולות כדי להתמודד עם התחזיות האלה כבר עכשיו, אז הפקקים לא רק ישארו אלא יחמירו. המדינה משקיעה בכך תקציבים גבוהים אבל לא בטוח שהם מספיקים".
לדבריו, עוד לפני שיסיימו לבנות את הרכבת הקלה והמטרו, כבר על התשתית שקיימת היום ניתן להסיע יותר אוטובוסים ולהעסיק יותר נהגים, כך שהיצע התחבורה ציבורית יסייע לעוד אנשים לעשות את המעבר מהרכב הפרטי שלהם לאלטרנטיבות הקיימות. צעדים נוספים שהציג ד"ר מור הם תמרוץ חיובי לנהגים שיעלו על הכביש בשעות פחות עמוסות, לאפשר עבודה מהבית או חניוני חנה וסע מהאזורים הכפריים מחוץ למטרופולין, שיאפשרו מעבר חלק לתחבורה שיתופית אל תוך העיר.
700 נוסעים: התחלה פושרת לפרויקט השאטלים לתל אביב
(אין)
"בתכנון תחבורה ציבורית יש דבר שנקרא 'מעגל אכזרי': מתכננים קו בתדירות לא גבוהה, לא באים הרבה נוסעים ואז אומרים 'טוב אז נוריד את הקו הזה', אז לא, צריך לעשות הפוך. צריך להוסיף קווים שיכולים לעודד שימוש באזורים מסוימים בשירות יותר טוב, אז אנשים יגיעו וככל שיותר יעברו להסעות המונים, כך יכולה להיות הקלה על העומס בכביש", אמר ד״ר כספי והוסיף כי לצד זה יש לשים דגש על תכנון נכון, כך שלא עיקר הפנאי והתעסוקה ימשיך להיות בתל אביב וירושלים, אלא בערים נוספות.
"יש מקומות שהכיסוי של תחבורה הוא כזה שגם אם תהיה רפורמה חדשה שנותנת הנחות לתחבורה ציבורית, אז עדיין הם לא יבחרו לנסוע בה כי הם בודקים כמה זמן זה לוקח להם מדלת לדלת ואם זה לא שווה להם, אז זו לא שאלה בכלל של כמה עולה לי הנסיעה. כדי שיהיה שינוי רציני צריך לתכנן את זה טוב ולהשקיע הרבה מאוד כסף בשירות, כך שתצא מהבית ואתה יודע שתוך כמה דקות יש לך אוטובוס או רכבת או שילוב של השניים או שירות אופניים שמחבר לרכבת ומשם הנוסע ממשיך הלאה. אז לא יהיה צריך לשכנע אותם", מסכם ד"ר כספי.
