1 צפייה בגלריה
סיגריות
סיגריות
(צילום: Shutterstock)
ועדה מכוח חוק הנכים תגמולים ושיקום קיבלה לאחרונה ערעור של אלמנת נכה צה"ל על החלטת משרד הביטחון, שסירב להכיר בקשר בין מותו של בעלה לבין נכויותיו. הוועדה קיבלה את טענת האלמנה והמומחים מטעמה שלפיה עישון היתר של המנוח נבע מהנכות הנפשית שלו, שהוכרה במהלך השירות, וכי הוא לא חדל לעשן גם כשהתפרצה מחלת הריאות, מה שהוביל לתוצאה הקטלנית.
המנוח התגייס לצה"ל ב-1959 ואחרי הסדיר הוא המשיך לשירות קבע של 16 שנה, עד לשנת 1978, אז שוחרר על רקע הידרדרות במצבו הנפשי. הוא סבל מכמה נכויות שהוכרו על ידי קצין התגמולים במשרד הביטחון: תסמונת פוסט טראומטית (PTSD) בשיעור 30%, דלקת בקיבה בשיעור 10%, אבנים בכליות עם התקפים של זיהום בשיעור של 20% וצלקות. נכותו הכוללת הועמדה על 51%.
המנוח נפטר בינואר 2013 מדום נשימה, בהיותו כבן 72. בדו"ח מד"א צוין כי הוא סבל ממחלת ריאות חסימתית. לאחר מותו ביקשה האלמנה להכיר בקשר הסיבתי וטענה שהעישון שנבע ממצבו הנפשי גרם למותו ממחלת הריאות. היא ציינה שבשנות חייו האחרונות הוא התקשה לנשום בעלייה במדרגות, ושהמשיך לעשן גם כשהיה מחובר למחולל חמצן.
קצין התגמולים טען כי המנוח עישן לפני שסבל מכל הפרעה נפשית או ריאתית. עוד צוין כי אין אסכולה רפואית הרואה במחלה נפשית כגורמת לעישון ואין קשר בין מות המנוח לבין ההפרעה הפוסט-טראומטית שממנה סבל.
האלמנה הגישה חוות דעת שלפיה יש קשר מובהק בין כמות העישון לבין חומרת מחלת הריאות והתמותה ממנה. בחוות הדעת נכתב כי המנוח הגביר את פרקטיקת העישון ואף התמיד בה בגלל מחלת הנפש המוכרת, כך שיש לראות את מחלת הריאות ואת המוות שנגרם ממנה כתוצאה של הנכות הנפשית.
עו"ד אורי צפוריעו"ד אורי צפורי
בחוות דעת נוספת מטעם האלמנה נכתב כי לפני השחרור משירות הקבע נהג המנוח לעשן בין קופסת סיגריות לשתיים ביום, אך לאחר השחרור החל לעשן 5-3 קופסאות. עוד צוין כי בכל ביקור אצל רופאים נאמר לו להפסיק לעשן אך הוא לא היה מסוגל לכך.
ועדת הערר בראשות השופט בדימוס יואל צור קיבלה את עמדת האלמנה. היא ציינה כי אמנם יש ראיות לכך שהמנוח עישן לפני שסבל מכל הפרעה נפשית, אולם האלמנה הוכיחה כי לאחר השירות השתנה הרגל העישון מן היסוד והפך למאסיבי מאוד, בשל ההפרעה הפוסט טראומטית.
לפי הוועדה, הוכח שעצם העישון המוגבר וחוסר היכולת להיגמל ממנו, שנובעים כאמור מהליקוי הפסיכיאטרי, גורמים לקיצור של כ-10 שנים בתוחלת החיים לעומת אנשים שאינם מעשנים. הוועדה הבהירה כי כשיש פנים לכאן ולכאן בשאלה אם הפגיעה הנפשית הגבירה את העישון, הדבר עומד לרועץ קצין התגמולים.
בסופו של דבר קבעה הוועדה בהתאם לחוות דעת מטעם האלמנה כי יש לראות את מותו של המנוח ממחלת הריאות כנובע מהנכויות המוכרות בתחום מחלת הנפש ומערכת העיכול. משרד הביטחון חויב בשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המערערת: עו"ד יואב אלמגור • ב"כ המשיב: עו"ד איריס אגסי מימון • עו"ד אורי צפורי עוסק בדיני צבא וביטחון • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין