הפסד לענקיות הסלולר "סלקום" ו"פלאפון" בבית משפט השלום ברחובות: השופט ישראל פת קיבל לאחרונה את תביעת מושב בית גמליאל שבשפלה לסלק תוך חודשיים אנטנות שהוצבו בשטחו מכוח הסכמים שנכרתו בין החברות לבין חברים ביישוב. נקבע כי ההסכמים לא קיבלו את אישור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ומגלמים מתן רשות מוגבלת בלבד להצבת האנטנות.
ב-1999 אישרה האגודה בבית גמליאל לאחת מחברות המושב להתקשר עם "פלאפון" בהסכם להקמת האנטנות תמורת 6,250 שקל בחודש. אחד מחברי האגודה שהצביע בעד המהלך היה בנה של המחזיקה בקרקע. בהמשך התקשרה אותה חברת מושב גם עם "סלקום".
1 צפייה בגלריה
אנטה סלולריתאנטה סלולרית
ארכיון
(צילום: shutterstock)
אלא שבתביעה שהוגשה לבית המשפט ביולי 2017 סיפרה האגודה שמאז בוצעו בהנהלת המושב חילופי גברי, וכעת עמדת ועד ההנהלה היא שעל המחזיקים הנוכחיים במשק – נכדה של המשכירה המקורית, שבינתיים הלכה לעולמה, ורעייתו ("הנתבעים") – לסיים את ההתקשרות עם חברות הסלולר מיד עם פקיעת ההסכמים עימן.
לטענת האגודה, אין לנתבעים זכות קנויה בקרקע והיא עומדת לרשותם לשימוש זמני ולצורכי חקלאות בלבד. בנסיבות אלה היא ביקשה לפנות את האנטנות תוך חיוב הנתבעים לשלם לה דמי שימוש ראויים בסך 1,228,500 שקל, בגין השימוש הפסול בחלקה בשבע השנים שקדמו להגשת התביעה.
מנגד טענו הנתבעים שהאגודה לא יכולה לחזור בה מהסכמתה הראשונית להצבת האנטנות, מאחר שמדובר בהתקשרות בלתי הדירה (בלתי חוזרת). גם חברות הסלולר הביעו תמיהה על כך שהתביעה הוגשה שנים רבות אחרי שהאגודה למעשה אישרה להן להציב אנטנות.
השופט פת הסביר שהבסיס הנורמטיבי לתביעה הוא סעיף 16 לחוק המקרקעין, הקובע כי "בעל מקרקעין ומי שזכאי להחזיק בהם זכאי לדרוש מסירת המקרקעין ממי שמחזיק בהם שלא כדין". לדבריו, משלאגודה זכות חכירה במקרקעין מושא התביעה, הרי שהיא זו שזכאית להחזיק בהם ואף לדרוש את מסירתם ממי שמחזיק בהם שלא כדין.
עו"ד שאול אטיאסעו"ד שאול אטיאס
הוא הוסיף כי האגודה כפופה להסכם המשבצת בינה לבין רמ"י, המייעד את קרקעות המושב לשימוש חקלאי. יתרה מזאת, ההסכם אוסר על העברת זכויות בקרקע לגורם אחר בלא אישורה של רמ"י. כלומר, לא די בהסכמת האגודה להעביר ולהשכיר את הנכס לאחר, אלא יש צורך בקבלת הסכמה מטעם בעלת הקרקע – רמ"י.
אלא שלדברי השופט, הסכמה כזאת מעולם לא הוצגה: "לא מצאתי כי האגודה הציגה הרשאה בכתב מטעם רמ"י, המביעה את הסכמתה של רמ"י להשכרת הנכס לצרכי הקמת אנטנות סלולריות, ובעניין זה האצבע המאשימה מופנית גם כלפי האגודה עצמה".
השופט העיר כי ההרשאה שנתנה האגודה ב-1999 להשכרת הקרקע לחברות הסלולר היא בגדר היתר של רצון טוב בלבד, שממנו היא יכולה לחזור בכל עת – קל וחומר כשמדובר בהסכם הדורש את אישורה של רמ"י למהלך.
בהקשר לכך הוא חידד כי לפי הפסיקה אין אפשרות לתת רשות בלתי מוגבלת במקרקעי ציבור. לצד זאת נקבע שאין לאגודה זכות לקבלת דמי שימוש. נקבע שיש לפנות את האנטנות תוך חודשיים, ולטובת האגודה נפסקו הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 90 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האגודה: עו"ד עופר שרם • ב"כ הנתבעים: עו"ד אמיר פבה • ב"כ "פלאפון": עו"ד משה מזרחי • ב"כ "סלקום": עו"ד יעקב אמסטר • עו"ד שאול אטיאס עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין