במשרד האוצר ובבנק ישראל נשמו לרווחה כאשר התברר שחברת הדירוג השנייה המפרסמת דוח מיוחד על המשק הישראלי בעת מלחמה, פיץ', לא הורידה את דירוג האשראי עצמו אלא רק את תחזית הדירוג מיציבה לשלילית.
אולם, למרות האבן שירדה מהלב הפיננסי, לפחות זמנית, זאת צריכה להיות חצי נשימה לרווחה בלבד. הדוח של פיץ' אינו מבשר טובות, הוא כולל שורה של נתונים שליליים על המשק הישראלי ומובעת בו דאגה רבה פן חלילה ישראל תסתבך עוד, אחרי השבעה באוקטובר, הן בכניסה לרפיח והן מהתעצמות הלחימה בגבול לבנון, הסתבכות שצפויה להוביל בוודאות למימוש התחזית השלילית של החברה ולהורדת דירוג מהירה של מדינת ישראל.
1 צפייה בגלריה
ישיבת הממשלה ביום ה-93 למלחמה
ישיבת הממשלה ביום ה-93 למלחמה
ראש הממשלה ושר האוצר
(צילום: EPA/RONEN ZVULUN / POOL)
נראה שאת השבחים יש להעתיר הפעם דווקא על בכירי משרד האוצר, בראשות החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, שהצליחו למנוע מחברת דירוג שנייה מלהוריד את דירוגה של ישראל, למרות שמצבה של קופת המדינה חמור למדי והוצאות המלחמה, שסיומה טרם נראה באופק, עצומות.
בחברת הדירוג לא הספיקו להתייחס לתחזיות החדשות של משרד האוצר, שהגירעון בתקציב עלול לזלוג מהצפי לשיעור גבוה של 6.6% לתחזית החדשה של גירעון עצום ורב עוד יותר שיגיע גם ליותר מ-8%.
גם העלייה בשיעור החוב מהתוצר הישראלי הייתה אמורה להדאיג את כלכלני חברת פיץ', כפי שהדאיגה את כלכלני חברת מוד'יס, שהורידה לפני שבועות אחדים את דירוג האשראי של ישראל. אולם, נראה שעובדה אחת מיטיבה בעניין הזה עם ישראל: למרות עליית שיעור החוב ועלות מלחמה שחזויה כרגע ל-270 מיליארד שקל - מדינת ישראל עתירת החובות בכמעט 76 שנותיה, מעולם לא פיגרה בהחזרת חוב, בניגוד למדינות כמו יוון ואיטליה.
הדוח של פיץ' מעורר במשרד האוצר תקווה שגם חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פור, לא תוריד את הדירוג, אולם כפי שמתברר מהסתירה בין החלטות מוד'יס לפיץ' - בחברות אלה קיימת עצמאות מלאה בקבלת ההחלטות, והחלטה שקיבלה חברה אחת כלל לא מחייבת שתתקבל אותה החלטה בחברה אחרת.
יחד עם זאת, נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, כבר התבטא השבוע כי למעשה בעולם הפיננסי ישראל כבר מתומחרת כבעלת דירוג ברמה של B ולא של A, ומכאן ניתן להסיק כי אי הורדת הדירוג על ידי חברת פיץ' הוא יותר משום מחווה למשק הישראלי, שמגלה זה שנים יציבות ואחריות, מאשר אמירה לעולם המלווים כסף לישראל להימנע מלהעלות לישראל את הריבית על הלוואותיה החדשות הגדולות. יחד עם זאת, עדיין מדובר בהפתעה חיובית למשק הישראלי בתקופה זו.