חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה היום (שלישי) כי היא מורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מיציבה לשלילית, אולם נמנעה מלהוריד את הדירוג עצמו בשלב הזה והותירה אותו על רמה של A+. בכך הוסר "המעקב השלילי" מלפני חודשים אחדים וכעת התחזית הופחתה מ-"יציבה" ל"שלילית".
יחד עם זאת נמנעה החברה מהורדת הדירוג עצמו, בניגוד לחברת מודי'ס, וזאת בתקווה שהכלכלה הישראלית תנוהל באחריות חרף המלחמה, הגידול העצום בגירעון החזוי השנה והגידול ביחס של החוב לתוצר. גורמים ממשלתיים אמרו ל-ynet כי מסעות השכנוע בשבועות האחרונים של בכירי משרד האוצר, ובראשם החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, הצליחו למנוע את הורדת הדירוג עצמו. כעת ממתינים במערכת הכלכלית להודעת חברת הדירוג השלישית, הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פור, כאשר עדיין קיים חשש שהיא תוריד את דירוג האשראי של ישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
2 צפייה בגלריה
משרדי סוכנות דירוג האשראי פיץ'
משרדי סוכנות דירוג האשראי פיץ'
משרדי סוכנות דירוג האשראי פיץ'
(צילום: רויטרס)
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב להחלטה של פיץ': "כלכלת ישראל איתנה ותמשיך כך בע"ה. השארת הדירוג על A+ בעת מלחמה מהווה הבעת אמון בכלכלה הישראלית ובמדיניות הכלכלית שאנו מובילים. אנחנו בעיצומה של מלחמה שנכפתה עלינו ובאופן טבעי המלחמה מייצרת אתגרים רבים לכלכלה. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול במכלול הצעדים הנדרשים על מנת לגדר ולמזער את הסיכונים ולשוב למסלול צמיחה מהיר שימצא את הפוטנציאל של המשק הישראלי. נסיים בע״ה את המלחמה בניצחון, נשיב את הביטחון והחטופים ונחזיר במהירות האפשרית את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ועוצמה.

"הסלמה עלולה להוביל להרעה במדדי האשראי"

לדברי כלכלני חברת פיץ', הסיכונים הגיאופוליטיים הקשורים למלחמה בעזה נותרו גבוהים וקיים סיכון להסלמה נוספת, אולם החברה סבורה שהסיכונים לפרופיל האשראי התרחבו וייקח זמן רב יותר להעריך את השפעתם, ועל כן החליטה החברה על הסרת "המעקב שלילי".
התחזית השלילית משקפת את שילוב אי-הוודאות סביב ההתפתחות התקציבית וסביב משך המלחמה ועוצמתה, לרבות הסיכון להסלמה איזורית. החברה צופה לקפיצה ביחס החוב לתוצר בטווח הזמן הקרוב ולהוצאות צבאיות גבוהות יותר בהקשר של פוליטיקה פנימית שברירית וחוסר ודאות לגבי הסיכויים המאקרו כלכליים, שעלולים להגביל את יכולתה של ישראל להפחית את החוב בעתיד.
לדברי החברה, הסיכונים להרחבת הסכסוך הנוכחי, כך שיכלול עימות צבאי נרחב עם גורמים נוספים באזור, בהם חיזבאללה, קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן, ולאורך תקופה ממושכת יותר, נותרו גבוהים. אף שזה אינו תרחיש הבסיס של החברה במסגרת החלטתה. "הסלמה בקנה מידה גדול, בנוסף לפגיעה בחיי אדם, עלולה להביא להוצאה צבאית משמעותית נוספת, להרס של תשתיות, לשינוי מתמשך בסנטימנט הצריכה וההשקעה ובכך להוביל להרעה משמעותית במדדי האשראי של מדינת ישראל", נאמר בהודעת החברה.
עוד מציינת החברה בדוח המיוחד, כי ישראל הודיעה על כוונתה להיכנס למבצע צבאי בעיר רפיח שבדרום עזה, ועל כן החברה צופה שהמלחמה תימשך גם ברבעון השני של 2024, עם חשש שפעולות צבאיות אינטנסיביות ימשיכו אף מעבר לכך. הדבר מרמז על המשך הוצאה גבוהה על צרכים צבאיים מידיים, שיבושים בתעשייה באזורי הגבול, בענף התיירות וענף הבנייה. החברה מציינת שישראל שחררה את רוב חיילי המילואים, מה שהפחית את ההשפעה על שוק העבודה.
דירוג אשראי
לדעת החברה, המשך הפעילות בעזה מותיר את הסיכון להתרחבות הסכסוך ברמה גבוהה. החברה מוסיפה כי למרות חילופי אש בין צה"ל וחיזבאללה, אף אחד מהצדדים לא בחר להסלים את העימות למלחמה כוללת, אך זו עדיין נותרה אפשרית. כאמור, הרחבת הסכסוך עשויה לכלול קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן.
הדוח מציין בעיקר כי המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לה הביאו לירידה של 6.6% בהכנסות ממיסים בשנת 2023 ובמקביל לעליה של 12.5% בהוצאות אשר נבעה מצעדי סיוע לאלו שהושפעו מהלחימה ומההוצאות הצבאיות. הגירעון בשנת 2023 הגיע לרמה של 4.1% מהתוצר וזאת בהשוואה לתקציב המקורי בו נקבע גירעון מתוכנן בשיעור של 0.9% תוצר. הכנסת העבירה בקריאה שנייה ושלילית תקציב מתוקן לשנת 2024 שכלל גידול בשיעור של 3.6% תוצר בהוצאות נוספות, עיקרן קשורות למלחמה וכן 0.9% תוצר בהכנסות חדשות וקיצוצים בצד ההוצאה (0.3% תוצר בשינויים קבועים). החברה צופה גירעון בשיעור של 6.8% תוצר בשנת 2024, גבוה במקצת מתחזית התקציב.

פיץ' צופה גירעון של 3.9% ב-2025

בשנת 2025 החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 3.9% תוצר. תחזית זו מביאה לידי ביטוי את הערכת החברה לירידה הדרגתית בהוצאות הצבאיות הקשורות במלחמה לצד עלייה קבועה של 0.8% תוצר בהוצאות הביטחון בהשוואה לתקציב 2023. העלייה בחוב הממשלתי תוריד את הגמישות הפיסקלית ותעלה את הוצאות הריבית. הממשלה הכריזה על יעד גירעון של 3.5% תוצר בשנת 2025, והכנסת אישרה מספר צעדים, קבועים וזמניים, שיכולים להוריד את הגרעון ב-1.1% תוצר היה וייושמו.
החברה צופה כי יחס החוב לתוצר יעלה בשנים 2024 ו-2025 לשיעור של 65.7% ו-67% מהתוצר בהתאמה, וזאת מתחת ליחס החוב לתוצר בשיעור של 68% שנרשמו בשנת 2021. עם זאת, לדברי החברה, השילוב של עלייה קבועה בהוצאה הצבאית ואי הודאות במגמות המאקרו-כלכליות עלול להוביל לכך שיחס החוב לתוצר ימשיך במגמת עליה מעבר לשנת 2025. החברה מציינת שהחוב של מדינת ישראל גבוה מתחזית חציון מדינות הייחוס (A) העומד על שיעור של 55% תוצר לשנת 2025. החברה מוסיפה שישראל שמרה על יכולתה להתממן ולגשת לשוקי ההון הבינלאומיים במהלך העימות.
2 צפייה בגלריה
 החשב הכללי יהלי רוטנברג
 החשב הכללי יהלי רוטנברג
החשב הכללי יהלי רוטנברג
(צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
כלכלני פיץ' מציינים כי הוקמה ממשלת חירום הכוללת מפלגות מעבר לאלו של הקואליציה המקורית וכן הוקם קבינט מלחמה הכולל את מנהיג מפלגת האופוזיציה גנץ. החברה מעריכה כי ממשלת החירום ככל הנראה תתפרק ברגע שיסתיים השלב העצים של הלחימה ואולי אף קודם לכן, והקואליציה המקורית תחזור לשלטון. החברה מציינת שהקואליציה המקורית יכולה להישאר בשלטון עד למועד הבחירות הבא בחודש אוקטובר 2026, למרות שנדיר שקואליציות מסיימות את מלוא הקדנציה שלהן, ושצפוי שהיא תתמודד עם לחץ להקדים את הבחירות לאור אירועי אוקטובר 2023. החברה מציינת שהחקיקה הקרובה בנושא פטור מגיוס עלולה להתברר שנושא שיפלג את הקואליציה. חוסר היציבות של הקואליציה הגבילה את יכולת ההתכנסות הפיסקלית, ותקציב 2024 כולל תקציבים קואליציוניים וזאת למרות הזינוק בגירעון.
החברה מציינת כי הצמיחה בתוצר ירדה לרמה של 1.8% בשנת 2023, להערכתה נתון זה היה גבוה לכל הפחות ב-1.5% אילולא המלחמה. החברה צופה צמיחה של 1.9% ו-4.1% אחוזים בתוצר בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה. החברה מוסיפה כי הצריכה הפרטית השתקמה, כאשר ההוצאות שנרשמו בכרטיסי אשראי בתחילת 2024 הן ברמה גבוהה יותר מאלו שנרשמו לפני המלחמה. עם זאת, החברה מציינת שהמחסור בעובדים פלסטיניים אשר ממשיך להכביד על סקטור הבניה, הכמות הנמוכה של התיירים המגיעים מחו"ל וסנטימנט המשקיעים הזרים אשר צפוי להישאר נמוך, מכבידים על שיעור הצמיחה.
סנטימנט המשקיעים הזרים חשוב לסקטור ההייטק בעל הערך המוסף הגבוה לכלכלה, הנשען מהותית על משקיעים זרים ואשר תרם ליציבות בהכנסות ממיסים בשנים האחרונות. מדינת ישראל חוותה ירידה חדה בהיקפי גיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ מהשיא שנרשם בשנת 2021, וזאת בעוצמה גבוהה יותר מזו שנרשמה בארה"ב, אירופה או אסיה. החברה מציינת כי עסקאות המשיכו להיחתם ברבעון השלישי של 2023 וברבעון הראשון של 2024, אבל בקצב נמוך יותר. החברה מוסיפה כי תפיסה שלילית מתמשכת של מדינת ישראל כיעד להשקעה וכן עזיבה של עובדים בעלי כישורים, יכולה להזיק לצמיחה הפוטנציאלית.