בית המשפט למשפחה בבאר שבע הכריע לאחרונה בסכסוך רכושי בין בני זוג לשעבר, שהיו ידועים בציבור במשך כ-30 שנה: אף שהשניים התנהלו בהפרדה רכושית קיצונית, האישה תקבל כרבע מהזכויות בנכס הרשום על שם הגבר.
בני הזוג, שלא נישאו ולא הביאו ילדים, ניהלו משק בית משותף מאז אמצע שנות ה-90. לפני כעשור יצאה האישה לפנסיה ושנה אחריה פרש גם בן זוגה. ב-2015 נרכש מגרש בשווי כ-4.2 מיליון שקל שנרשם על שם הגבר בלבד וכעבור כמה שנים עברו בני הזוג להתגורר בו. בין לבין מכרה האישה דירה שהייתה בבעלות והעבירה לחשבון של בן זוגה 1.15 מיליון שקל מכספי המכירה.
לימים, אחרי שנפרדו, התעקש הגבר שהוא רכש את המגרש לבדו ומכספו. הוא טען שזוגתו לשעבר ידעה שמדובר בקרקע השייכת לו, כחלק מההפרדה הרכושית המוחלטת ביניהם, ומכאן שאין לה זכות כלשהי בנכס ועליה להתפנות ממנו.
האישה אמנם אישרה שהייתה ביניהם הפרדה רכושית טוטאלית, וסיפרה הם התחשבנו גם על הוצאות זעומות, "דוגמת 10 או 38 שקל". ואולם לגרסתה, רישום הנכס על שם בן זוגה לשעבר נעשה משיקולי מס בלבד, והוא בפועל משותף לשניהם.
היא הזכירה שאין מחלוקת על עצם העובדה שהיא העבירה לו 1.15 מיליון שקל ממכירת דירתה, והוסיפה שהיא הייתה חלק בלתי נפרד מתהליך הבנייה – החל מרכישת הקרקע, עבור בעיצוב הבית וכלה ברכישת כלים סניטריים.
מחד דחה השופט ממן את טענת הגבר שלפיה יש להכריע רק לפי הרישום, ולקבוע בהתאם שהבית והמגרש שייכים לו בלבד. מאידך הוא הדף את ניסיון האישה לנכס לעצמה 50% מהנכס חרף ההפרדה הרכושית הקיצונית שבה נהגו הצדדים, שאותה כינה "פנקסנות". לפיכך הוא הכיר ב"שיתוף יחסי" בקשר לנכס, המקנה לאישה רבע ממנו.
נקבע כי הכסף שהעבירה האישה לבן זוגה דאז ממכירת דירתה מהווה "דבר מה נוסף" בהקשר הזה, המלמד על כוונת שיתוף. בהתאם נדחתה טענת הגבר שלפיה קיבל את הכספים "בהפתעה", וכי העברתם "נועדה ליצור מצג ראייתי כוזב בדיעבד".
"גרסתו של הנתבע כי התובעת הכריחה אותו לקבל את הכסף והעבירה אותו לחשבונו בניגוד להסכמתו אינה סבירה כלל ועיקר, ועומדת בסתירה לעובדה כי הכספים היו מצויים בחשבונו משך חודשים ארוכים ובמהלך בניית הבית, וכאשר אין כל ראיה לאמירה של הנתבע כי הוא מבקש להשיב לה כספים אלה", נכתב.
בהתחשב בכלל נסיבות המקרה, לרבות הקשר הזוגי הארוך, נקבע שיש להכיר בשיתוף יחסי בבית, לכל הפחות בהתאם להשקעה של כל אחד מהצדדים. צוין בהקשר לכך כי אף לשיטת בן הזוג, הסכום שהעבירה האישה בזמנו מהווה כרבע מעלות המגרש והבנייה. השופט קבע שהזכויות בנכס יחולקו 75% לגבר ו-25% לאישה.
לסיום נקבע שגם המכונית הרשומה על שם הגבר תחולק ביניהם שווה בשווה. בנוסף נפסקו לטובת האישה 10,000 שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד יצחק קארו
• ב"כ הנתבע: עו"ד שרון שוחט אביב
• עו"ד קרן ראובן כהן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
