בית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעת לשון הרע שהגישה המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה נגד תושבת שהשמיצה עובדי מועצה, ובין השאר כינתה בפייסבוק את ראש המועצה איתי ויסברג "שקרן", "בובה" ו"פושע". השופטת סיגלית מצא דחתה את טענותיה שלפיהן מדובר בביקורת לגיטימית, וחייבה אותה לשלם 61.5 אלף שקל.
בדצמבר 2019 פרסמה התושבת בדף הפייסבוק של המועצה פוסט שכלל בין השאר את הדברים הבאים: "ממליצה מאד לראש המועצה לצרוך קנביס רפואי אולי משהו בגלגלי המח והרגש שלך יתחיל לנוע ולעשות... ככה זה שתופרים תפקידים בשכר של 17 אלף שקל בחודש והתפקיד מיותר".
בחודשים שלאחר מכן היא פרסמה פוסטים נוספים שבהם כתבה שוויסברג "שקרן פתולוגי, מופעל ע"י בובות .... הוא עצמו צ'אקי הבובה". עוד נכתב כי הוא בזבזן כספי ציבור וכי עובדי המועצה הרסו את המושבה בנימינה.
ביוני 2020 היא הגיעה למגרש כדורסל בגבעת עדה שבו התקיימה ישיבת המועצה, והשמיעה כלפי המשתתפים דברים אשר כללו את המילה "שחיתות". ביולי אותה שנה היא הגיעה לפתח משרדי המועצה בבנימינה וצילמה סרטון שבו הטיחה בדוברת המועצה כי היא "משנה לפושע". למנהלת אגף חינוך, קהילה ורווחה היא אמרה: "גם את תפוטרי... האם התקבלת לעבודה מעל השולחן או מתחת לשולחן".
בתביעת הדיבה טענה המועצה כי התושבת מתנהלת במשך שנים באלימות מילולית חרף התראות שנשלחו אליה. "התבטאויות הנתבעת חצו כל קו אדום ואף קו שחור", נכתב.
התושבת טענה להגנתה כי הפרסומים הם הבעת דעה על התנהלות המועצה וכי הם חוסים תחת ההגנות שבחוק איסור לשון הרע. היא ציינה שהמועצה מזניחה את פני המושבה בנימינה, לא מפנה מפגעים כגון פריצת קווי ביוב, גרוטאות וגזם שלא נאספים, מה שלטענתה הפך את המועצה המקומית למובילה בכל הנוגע להתפרצות קדחת הבהרות.
השופטת סיגלית מצא קבעה שבחלק מהפרסומים יש משום לשון הרע ולא חלה לגביהם הגנה. היא ציינה כי כשמדובר בפרסום בעל עניין ציבורי, ההגנה על חופש הביטוי היא רחבה אך לא בלתי מוגבלת. "אין להפוך את שמם הטוב של אישי ציבור להפקר, אך בשל בחירתם בתפקיד ציבורי", כתבה.
כך למשל, ציינה, הפרסום הראשון שבו כתבה הנתבעת שראש המועצה חסר רגש ושכל, וכי הוא תופר תפקידים מיותרים בשכר מופרז, מנוסח כעובדה ועלבון. דברים דומים כתבה השופטת בנוגע לפרסום השני שבו כתבה הנתבעת שראש המועצה שקרן פתולוגי והשוותה אותו לבובה צ'אקי. היא הוסיפה כי גם העלבונות שהוטחו בעובדות המועצה משפילים ומבזים אותן ומהווים לשון הרע.
"לא מדובר ב'פליטת פה' חד פעמית, אלא בעלבונות שמטיחה הנתבעת בתובעת ועובדיה באופן עקבי ומתמשך", כתבה השופטת. היא הוסיפה כי אם התושבת סבורה שהמינהל אינו תקין, לא ברור מדוע אינה כותבת זאת ואת נימוקיה למסקנה זו. זאת ועוד, טענותיה, ובין היתר הטענה כי המועצה גרמה להתפרצות קדחת הבהרות, לא הוכחו.
בקביעת גובה הפיצוי השופטת התחשבה בין היתר בכך שהנתבעת לא התנצלה ואף המשיכה לפרסם פרסומים במהלך ההליך. התושבת חויבה ב-45 אלף שקל בתוספת הוצאות בסך 4,500 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 12 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אבי הורביץ עוסק בנזיקין
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
