בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה ערעור שהגיש בן של מנוחה, שדרש לקיים צוואה שנמצאה יותר מעשור אחרי מותה, ולכאורה סותרת את הצוואה שקוימה. בבית המשפט למשפחה עלה חשש שהצוואה "המאוחרת" היא מזויפת, ושופטי המחוזי הותירו את ההחלטה על כנה.
צו הירושה בעניינה של המנוחה ניתן ב-2007, כשנתיים לאחר מותה, לבקשת אחד מילדיה. לפי הצו חולק העיזבון בחלקים שווים בין שני בניה החיים ונכדים מבן נוסף שלה שנפטר בטרם עת. בין נכסי העיזבון היה נכס מקרקעין שנרשם במנהל מקרקעי ישראל על שם היורשים, וב-2017 הגיש אחד מבניה של המנוחה בקשה לפירוק שיתוף בנכס.
הבן השני התנגד לבקשה בטענה שיש לבצע את הפירוק רק לגבי הבית ולא במגרש כולו. בהזדמנות זו הוא טען לראשונה כי נמצאה צוואה שהמנוחה ערכה בשנת 1989 ובה הנחילה את כל הזכויות בנכס לשני ילדיו (נכדיה).
אחד הנכדים, שלכאורה זוכה על פי הצוואה, הגיש לבית המשפט למשפחה בקשה לקיום צוואה ולתיקון צו הירושה. דוד שלו (שביקש את פירוק השיתוף) התנגד לקיום הצוואה ופתח בהליך התנגדות בבית המשפט למשפחה בנצרת. ההתנגדות התקבלה לאחר שנקבע כי ישנו חשש ממשי שהצוואה מזויפת. החשש התבסס בין היתר על שוני בין שני העתקים של הצוואה שחציה נכתב בדפוס וחלקה בכתב יד, שכן נמצא שוני בצבע הכתב ובחתימת המנוחה.
כמו כן, המנוחה לא ידעה קרוא וכתוב כך שלא ברור כיצד הוסיפה את החלק שבכתב יד והיה ספק אם הייתה יכולה למסור פרטים מזהים של הנכס כמו מספר גוש וחלקה ואת מספרי הזהות של הנכדים הזוכים לכאורה.
עו"ד ראובן גובריןדן בן אריבערעור שהגיש הנכד למחוזי הוא טען כי הקביעה שהצוואה מזויפת הייתה צריכה להיעשות על סמך חוות דעת גרפולוג מומחה שיבדוק האם באמת החתימה וכתב היד של המנוחה זויפו. המשיב בערעור, בנה של המנוחה שהתנגד לצוואה, ביקש שלא להתערב בפסק הדין של בית המשפט למשפחה.
השופט שאהר אטרש (אב"ד), והשופטים ערפאת טאהא ותמר נסים שי, דחו את הערעור פה אחד. הם הסבירו שכאשר מוטל ספק בקשר לחתימת המצווה, חובת ההוכחה היא על המבקש את קיום הצוואה.
במקרה זה, ציינו, בית משפט למשפחה מצא כמה הבדלים בין עותקי המקור של הצוואה, שהעיקרי בהם הוא שבאחד מהעותקים הופיעה חתימת המנוחה כטביעת אצבע בלבד ואילו בשני הופיעה לצד טביעת האצבע גם חתימה בכתב יד.
המערער לא הצליח להסביר את השוני הצורני הזה ולכן, ציינו שופטי המחוזי, בצדק נקבע שיש ספק אם מדובר בצוואת אמת. הם הוסיפו כי גם איתור הצוואה בשלב כה מאוחר מעלה תהיות של ממש בדבר אמיתות הצוואה. מעבר לכך ציינו השופטים כי בית המשפט למשפחה שמע את העדים והתרשם מהם ישירות, ולא מדובר במקרה חריג שמצדיק התערבות בקביעותיו.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערער: עו"ד מועאד עונאללה
• ב"כ המשיב: עו"ד עיסא פראג'
• עו"ד ראובן גוברין עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
