בית המשפט למשפחה בתל אביב הכיר לאחרונה באישה כיורשת של בעלה מכוח לצוואה הדדית שערכו לפני כ-17 שנה, וזאת אף שהם חיו בנפרד ובערוב ימיו ציווה המנוח את רכושו למישהי אחרת. השופטת ענת הלר-כריש קבעה כי מאחר שלא הוכח שהוא עדכן את אשתו על ביטול הצוואה ההדדית, הרי שהיא נותרה תקפה.
ערב מותו שהה המנוח בדיור מוגן בישראל. הוא נשאר נשוי "על הנייר" לאשתו המתגוררת בחו"ל, אף שב-2007 הוא עבר לבדו לגור בישראל. לפני הגעתו הם ערכו יחדיו צוואה הדדית שלפיה עם מות אחד מהם - יועבר רכושו לבן הזוג שנותר בחיים, ולאחר מכן, כ"יורש אחר יורש", לילדי אחיו של הבעל.
כעבור תשע שנים ערך הבעל צוואה חדשה שבה הוריש את כל רכושו בישראל ל"ידידתו הקרובה", כלשונו, כאות הוקרה על כל תמיכתה בו ועזרתה היומיומית. ב-2022 הוא הלך לעולמו בגיל 92. וכאן טענה כל אחת משתי הנשים שיש לקיים את הצוואה לטובתה.
אשת המנוח התעקשה שמעולם לא קיבלה הודעת ביטול לצוואה ההדדית, ומכאן שהיא נותרה תקפה. היא חידדה שלפי חוק הירושה הודעה הינה תנאי מהותי לביטול צוואה, ולכן היא היורשת הבלעדית.
מנגד טענה הידידה שמאז עבר לישראל ניהל עמה המנוח זוגיות ונישואיו נשארו על הנייר בלבד. לגרסתה, הוא דווקא שלח לאשתו הודעת ביטול לצוואה ההדדית בדואר רשום, ומכאן שהצוואה המאוחרת לטובתה היא התקפה.
אבל השופטת הלר-כריש קבעה ששליחת המכתב לא הוכחה ולא הוצגה לכך אסמכתא כגון אישור מסירה מדואר ישראל: "מפאת החשיבות הרבה שיש למסירה בפועל של הודעת ביטול על צוואה הדדית לידי המצווה השני, הדעת נותנת שהמנוח היה שומר באמתחתו תיעוד למשלוח הודעת הביטול. קשה לקבל את גרסתה הידידה לפיה היא לא שמרה בידה תיעוד כאמור".
יתרה מכך, לאחר שעורך דינה של הידידה פנה לדואר ישראל על מנת לאמת את גרסת הלקוחה שלו, הוא נענה שלא נמצא מידע כלשהו על אודות משלוח המכתב. גם אחרי חקירת שתי וערב שנערכה לנציג הדואר בבית המשפט לא הוכחה הטענה שהמכתב אכן נשלח.
"לא זו בלבד שלא הוכח כי נשלח לאישה מכתב בעניין ביטול הצוואה ההדדית", נכתב בפסק הדין, "לא הוכח אף שמכתב שכזה נכתב והגרסה שמסרה הידידה בעניין מעמד כתיבתו לא הוכחה בכל דרך ולא נתמכה בכל ראיה".
עוד נקבע שלא הוכח שהאישה הרשמית ידעה על ביטול הצוואה ההדדית בדרך נסיבתית. הידידה ניסתה אמנם להיבנות משיחת טלפון בין המנוח לאשתו, שבה לכאורה הטיחה בו קללות על כך שאינו דואג לה, אלא שלדברי השופטת, יכול להיות שהיא צעקה עליו מפני שהוא העביר לידידתו 1.1 מיליון שקל, ולא בגלל שידעה על הצוואה החדשה.
לפיכך נקבע שהצוואה ההדדית מ-2007 היא התקפה מבין השתיים, כך שאשת המנוח תזכה בירושתו. הידידה חויבה בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ הידידה: עו"ד רזיאל עמוסי ועו"ד אורנה שמש
• ב"כ האישה: עו"ד עמוס חכמון
• עו"ד רוני חייט עוסק בירושות וצוואות
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין