בית המשפט המחוזי בלוד דחה לאחרונה ערעור שהגיש עבריין מס החייב לנושיו כשמונה מיליון שקל על ביטול הליך חדלות הפירעון שלו. השופטת חנה קיציס קבעה כי מחצית מהחוב, שנוצרה למס הכנסה עקב שימוש בחשבוניות פיקטיביות, אינה בת-הפטר.
במאי 2024 ניתן לבקשת החייב צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומונה נאמן לנכסיו. במסגרת ההליך הוא הצהיר על חובות בסך כשמונה מיליון שקל והוגשו נגדו תביעות חוב - בין היתר של רשות המסים, שהתבססה על חיוב בכפל מס בעקבות השימוש בחשבוניות פיקטיביות.
חוב חובות תשלומים אילוסטרציהחוב חובות תשלומים אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ביולי 2024 הוא הורשע על פי הודאתו בעבירות מע"מ הקשורות לניכוי מס תשומות וקיזוז מע"מ באמצעות החשבוניות. שנה לאחר מכן נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס של 35 אלף שקל.
בעקבות גזר הדין ביקשה רשות המסים להחריג את החוב מההפטר, בטענה שנוצר במרמה. בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדתה וקבע שאין תועלת כלכלית או שיקומית בהמשך ההליך, ולכן הורה על ביטולו.
החייב ערער למחוזי וטען כי הרשעה בעבירות מע"מ לא מלמדת אוטומטית על מרמה לצורך שלילת הפטר. לדבריו, בית המשפט הפלילי התייחס לעבירות כטכניות ובמדרג חומרה נמוך יחסית. הוא הוסיף שהיה מקום להמשיך בהליך לגבי יתר חובותיו, במקום לבטלו לחלוטין.
עו"ד מאיסה חדיריעו"ד מאיסה חדיריצילום: מיכל קושרוב
מנגד טענו רשות המסים והנאמן בתיק שהחוב נוצר במרמה, וכי המשך ההליך לא יועיל לחייב או לנושיו, ואכן, השופטת קיציס דחתה את הערעור. היא הסבירה שחוק חדלות פירעון מחריג מהפטר חובות שנוצרו במרמה, וכי השימוש בחשבוניות פיקטיביות כרוך בתכנון מוקדם, בתחבולה ובחוסר יושר.
"הליך חדלות הפירעון נועד להגן על חייב תם לב אשר נקלע לקשיים כלכליים באופן בלתי מכוון, ולא להעניק הגנה למי שייצר את חובו במרמה", כתבה. היא קבעה שחוב המע"מ של המערער אינו בר-הפטר, ואישרה גם את ביטול ההליך כולו. בהקשר זה ציינה כי לא תצמח לנושים תועלת מהמשכו.
פסק הדין התייחס גם לטענות הנאמן בדבר התנהלותו הכלכלית של החייב. בין היתר נטען שהוא לא ממצה את כושר השתכרותו, וכי ניהל פעילות כלכלית באמצעות חשבון הבנק של אשתו. לחשבון הופקדו במשך כשנה יותר מרבע מיליון שקל שלא שוקפו בדוחותיו החודשיים, ובהם הפקדה של 150 אלף שקל שרובה נמשכה בתוך שבוע ללא הסבר מבוסס.
בנוסף הצביע הנאמן על עסקת נדל"ן בהיקף של 5.5 מיליון שקל, שבמסגרתה ביקש החייב לרכוש זכויות במקרקעין באמצעות אשתו.
השופטת קבעה כי סימני השאלה הללו מחזקים את המסקנה שאין מקום להתערב בביטול הליך חדלות הפירעון. המערער חויב לשלם הוצאות משפט בסך 6,000 שקל, מחציתן לרשות המסים ומחציתן לנאמן.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ רשות המסים: עו"ד מיכל פורת • ב"כ הממונה על חדל"פ: עו"ד נחמה אבן ספיר • ב"כ הנאמן: עו"ד סטניסלב סידורוב • הנאמן: עו"ד יעקב גורנשטיין • עו"ד מאיסה חדירי עוסקת בחדלות פירעון • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין