1 צפייה בגלריה
חובות חוב חשבונות זוג אילוס אילוסטרציה
חובות חוב חשבונות זוג אילוס אילוסטרציה
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לאחרונה לבטל העברת זכויות בדירה - מבעלי רשת חנויות "בייבי לאב" השקוע בחובות לאשתו. בכך קיבלה השופטת עינת רביד תביעה שהגישה נושה שלו, שטענה שמדובר בהעברה פיקטיבית שבוצעה לצורך הברחת נכסים.
יבואנית המותגים לתינוקות "איי.בי.בי.ג'י" זכתה לפני כשנתיים ב-67,500 שקל במסגרת תביעה שהגישה נגד בעלי רשת "בייבי לאב", שמסר לה המחאות ללא כיסוי עבור סחורה. לאחר שלא הצליחה לגבות את החוב, והתברר לה שהוא העביר לאשתו את החלק שלו בדירה שלהם, היא הגישה תביעה לביטול ההעברה.
זמן קצר לאחר מכן התברר שבעלי הרשת שקע בחובות של כ-1.7 מיליון שקל לבנק מזרחי-טפחות, והבנק פתח נגדו בהליך של חדלות פירעון שגם במסגרתו נטען שהעברת הדירה הייתה פיקטיבית.
בתביעה צוין כי ביולי 2019, כשהנתבע כבר היה שקוע בחובות, הוא חתם עם אשתו על הסכם ממון ותצהיר מתנה להעברת הזכויות בדירה. באותו יום השניים גם חתמו על הסכם החזר הלוואה לרכישת דירה עם הוריו, ואלה רשמו עליה משכנתה לטובתם. כל המהלך הזה, נטען, נועד להבטיח שהדירה תישאר אצל בני הזוג והנושים שלו לא יוכלו לממש אותה לצורך כיסוי החובות.
מנגד הכחישו הנתבע ואשתו את הטענות נגדם, וטענו כי המהלך בוצע בשל משבר ביחסים שבעקבותיו הבעל עזב את הבית. הם ציינו כי הסכם ההלוואה עם ההורים נחתם משום שהם עזרו להם לכסות את המשכנתה על הדירה, וכשהבינו שהם עומדים לפני פרידה, דרשו להבטיח שיחזירו את כספם. צוין כי במסגרת ההסכמים האישה התחייבה לכסות את ההלוואה לבד, והיא משלמת להורים 3,500 שקל בחודש.
אבל השופטת עינת רביד קבעה כי הגרסה של בני הזוג אינה הגיונית. כך למשל, הטענה שהבעל עזב את הבית ב-2019 לא מסתדרת עם העובדה שעדיין שהה בדירה לא מעט ולאחר מכן הוא ואשתו הביאו לעולם ילד נוסף.
עו"ד יפית לבוןעו"ד יפית לבון
היא תהתה למה הוריו, שכל-כך חששו לכספם, הסכימו שהוא יעביר את זכויותיו בדירה במתנה לאישה שעמה הוא מסוכסך, והם יהיו תלויים בהחזרים שלה. מעבר לזה, חישוב סכום ההחזרים מעלה כי לעולם לא תצליח להחזיר להם את ההלוואה שעומדת לכאורה על יותר משני מיליון שקל.
כמו כן, השופטת הפנתה לכך שבבקשה שהגיש הנתבע לאשראי בבנק מזרחי-טפחות הוא הצהיר שאין על הדירה חובות כלשהם, מה שלא מסתדר עם הטענה שיש לו חוב להורים. בפסק הדין צוין כי ההחלטה להעביר את הזכויות בתקופה שהנתבע כבר היה מסובך בחובות, ולרשום משכנתה לטובת ההורים אחרי שנים ארוכות שבהן לא דרשו ממנו החזר, מעוררת תהיות.
בסיכומו של דבר השופטת שוכנעה שהסכם המתנה, הסכם ההלוואה ורישום המשכנתה "נעשו בחוסר תום לב כדי להבריח את חלקו של הנתבע בדירה מנושיו ולא שיקפו מציאות אמתית".
על כן היא הורתה להחזיר את זכויותיו של הנתבע בדירה על שמו וכן לבטל את המשכנתה לטובת ההורים. הנתבע, אשתו והוריו חויבו לשלם לחברה התובעת הוצאות ושכר טרחת עו"ד של 60 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד משה בר • ב"כ הנתבעים: עו"ד דב שי גלילי • עו"ד יפית לבון עוסקת בחדלות פירעון • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין