העובד הגיע לעבודה בחנות המתנות וכלי הבית בסן פרנסיסקו, וחשב שהוא יתחיל את המשמרת כרגיל. הודעה אחת שחיכתה לו שם הבהירה לו שזה נגמר. הבוסית לונה פיטרה אותו. בכל הפרשה הזאת היה רק דבר מפתיע אחד: לונה היא AI. האם מדובר בפיטורים הראשונים בעולם שבהם מכונה מפטרת בן אדם? כנראה שכן, כי הפיטורים האלה לא עברו בשקט וזכו לתהודה עולמית.
החנות בסן פרנסיסקו היא חלק מניסוי מיוחד של חברת מחקר בשם Andon Labs, שבודק מה קורה כשנותנים לסוכני AI לנהל עסקים. מלבד חנות המתנות, מתנהל ניסוי דומה גם בשבדיה, שם פתחה חברת המחקר בית קפה בשטוקהולם בשם Andon Café. בית הקפה הייחודי מנוהל על ידי סוכנת AI בשם מונא, אשר מפעילה אותו בארבעת החודשים האחרונים.
אנשי חברת המחקר לא סתם הגיעו דווקא לשבדיה לצורך הניסוי. Andon Labs הוקמה על ידי שני יזמים צעירים שבדים, לוקאס פטרסון ואקסל בקלונד, והיא אמנם מעסיקה רק 10 עובדים במשרדים בסן פרנסיסקו, אבל נחשבת לאחת המבטיחות בתחום מחקר ה-AI. החברה היא בוגרת חממת הסטארט-אפים היוקרתית ביותר בעולם, Y Combinator, שכבר גידלה חברות כמו Airbnb ו-Dropbox. עם הקבלה לחממה מקבלים אוטומטית מימון ראשוני וגישה חופשית למשקיעי ההון-סיכון הגדולים בעולם.
כדי להריץ את הניסויים, החברה חתמה על חוזה שכירות פיזי לשלוש שנים בסך 7,500 דולר בחודש עבור החנות בסן פרנסיסקו, והפקידה 100 אלף דולר במזומן בחשבון הבנק של ה-AI (לונה) רק כדי לראות אם היא תצליח לנהל אותו. הם הרשו לעצמם לספוג הפסדים של עשרות אלפי דולרים בחנויות בשבדיה ובארה"ב מבלי לסגור אותן, כי המטרה היא לא לעשות כסף אלא לגבש תובנות על כיצד ה-AI מנהל עסקים.
הנזקים שגרמו לונה ומונא
הניסוי של בתי הקפה וחנות המתנות מעניין מאוד את העולם העסקי ברחבי העולם. האם באמת אפשר יהיה למנות סוכני AI כדי לנהל עסקים? הקונספט הוא די פשוט: העובדים הם אנושיים, הבוס הוא AI. העובדים הפיזיים הם כמובן אלה שמכינים את הקפה, מנקים ומשרתים לקוחות. ה-AI מנהלת את כל השאר: הסוכנת חתמה על חוזה השכירות, הגישה בקשות לרישיונות עסק מהעירייה, גייסה את העובדים, מנהלת את המלאי, קובעת מחירים ומשלמת לספקים.
מונא מנהלת את העובדים דרך אפליקציית Slack. והבריסטות דיווחו שהיא שולחת להם הנחיות עבודה והודעות אפילו באמצע הלילה. גם ללקוחות יש אפשרות לתקשר עם "המנהלת" - בתוך בית הקפה מותקן טלפון קווי שדרכו הלקוחות יכולים לשוחח ישירות עם מונא, לשאול אותה שאלות או להתלונן.
בית קפה AI בשטוקהולם. הלקוחות יכולים לתקשר עם מנהלת ה-AI
(צילום: AP / James Brooks)
אז מה השורה התחתונה? לצד הצלחות יפות בניהול השוטף וגם פתרונות שהיא מצאה כדי לעקוף את הגורם האנושי ולקדם את העסק, יצרו העובדים גם את "מדף הבושה", שם מרוכזים הכישלונות וההחלטות ההזויות שהיא קיבלה.
כך למשל, היא הזמינה 120 ביצים לבית הקפה למרות שאין שם כיריים או דרך אחרת לבשל אותן. היא רכשה עגבניות משומרות עבור סנדוויצ'ים טריים והזמינה כמויות גדולות מדי של מוצרים. היא גם פספסה מספר פעמים את חלון ההזמנות ללחם טרי מהמאפייה והעובדים נאלצו לקנות מאפים בסופרמרקט.
מבחינה פיננסית, בחודשים הראשונים מונא הופעלה על מודל Gemini 3.1 Pro של גוגל. המודל לא התעניין ברווחים והוציא כ-38 אלף דולר אל מול הכנסות של 9,000 דולר בלבד. בהמשך העבירה אותה החברה למודל GPT-5.5, שהפגין יותר "דאגה" למצב הפיננסי והחל לקצץ בהזמנות המטורפות.
אחד הניסויים היותר שנויים במחלוקת מבוסס על מערכת בשם NeuroSpot Barista. במסגרת הניסוי ה-AI מודדת כמה זמן לוקח לבריסטה להכין כוס קפה, כמה תנועות מיותרות הוא עושה, וכמה זמן לקוחות ממתינים בתור. על בסיס הנתונים האלו, המערכת מייצרת דוחות ניהוליים קשוחים שקובעים מי העובדים היעילים ומי לא
העובדים מצידם העבירו לא מעט ביקורת על מונא. הבריסטות האנושיים שעבדו תחתיה ביטאו את חוסר הוודאות הניהולי והכאוס הלוגיסטי שהיא יצרה ביום-יום. "אני מודאג בכל פעם שיש משלוח חדש, כי אני אף פעם לא באמת יודע מה היא הזמינה", אמר אחד מהם לתקשורת השבדית. "בלי שאני אהיה כאן פיזית כדי לתקן את הדברים, זה היה מאוד קשה עבור מונא להסתדר", הודה עובד אחר.
נציגי Andon Labs מסבירים כי מטרת הניסוי אינה להחליף את כל בעלי בתי הקפה, אלא להראות היכן הבינה המלאכותית מצטיינת, כמו כתיבת מיילים, ניהול משימות ולוגיקה משרדית, והיכן היא נכשלת לחלוטין בכל פעם שהיא צריכה לפעול מול העולם הפיזי.
בעיתונות בשבדיה, שם סיקרו מקרוב את הקמת בית הקפה, ציינו כי הבינה המלאכותית מצאה דרך יצירתית להתמודד עם הבירוקרטיה. בשבדיה, כמעט כל פעולה עסקית, חתימה על חוזה או פנייה לרשויות, דורשת זיהוי אנושי דרך אפליקציית BankID (שקשורה למספר הזהות האזרחי).
מונא לא יכלה כמובן להנפיק BankID בעצמה, ולכן העיתונות השבדית חשפה את "שיטות העקיפה" המשעשעות שלה: היא בחרה בספקית האנרגיה Vattenfall וחתמה איתה על חוזה חשמל קבוע לשלוש שנים - כי התהליך שלהם איפשר חתימה ללא BankID. מאותה סיבה בדיוק היא סגרה חוזה אינטרנט סיבים עם חברת Bahnhof דרך חילופי מיילים, רק כדי להתחמק מחומת הזיהוי הדיגיטלית.
חנות שמנוהלת על ידי AI בסן פרנסיסקו. פיטרה השבוע עובד אנושי
(צילום: עמוד האינסטגרם של החנות)
במקביל, החנות בסן פרנסיסקו, שבה פוטר כאמור אחד העובדים על ידי מנהלת ה-AI, ממשיכה למכור ספרים, עציצים, נרות, ומוצרי לייף-סטייל. סוכנת ה-AI לונה עדיין מנהלת את המקום, ולאחר פרשת הפיטורים המתוקשרת של העובד המאחר, היא מציגה סגנון ניהול מעט יותר ממוקד-מטרה כדי לצמצם את הגירעון בתקציב.
פטרסון עצמו, למרות שהוא זה שיזם ומנהל את הניסוי, הביע אחרי הפיטורים הסתייגות ואמר בראיון ל-yahoo: "חברות אוטומטיות לחלוטין עלולות להפוך לנפוצות, כאשר מערכות בינה מלאכותית יגייסו, יעריכו ויפטרו בני אדם בכוחות עצמן – תוצאה שמסתכנת ביצירת עתיד שאנשים פשוט לא ירצו לחיות בו".
בני האדם עדיין לא מיותרים
Andon Labs אינה היחידה שמנהלת ניסויים כאלה. מספר חברות סטארט-אפ, ענקיות טכנולוגיה ורשתות קמעונאות, מובילות ניסויים דומים שבהם בינה מלאכותית לא רק מייעצת, אלא ממש מנהלת, רוכשת מלאי ומקבלת החלטות פיננסיות וניהוליות בעולם האמיתי.
כך למשל, Anthropic ביצעה ניסוי במסגרתו נתנה לסוכן AI תקציב וגישה מלאה כדי לנהל ולתפעל במלואה מכונת ממכר אוטומטי במשרדי החברה בסן פרנסיסקו. התוצאה: הסוכן היה צריך לנהל משא ומתן עם ספקי חטיפים, לעקוב אחר המלאי, לתמחר מוצרים ולדאוג לרווחיות. הניסוי המצומצם הזה הוכיח ש-AI מסוגלת לנהל מיקרו-עסק, והוא זה שסלל את הדרך לניסויים הגדולים יותר כמו החנות ובית הקפה.
ניסוי שבו סוכן AI ניהל מכונה למכירת משקאות
(צילום: אתר Anthropic)
עוד דוגמא מעניינת היא של ענקית התוכנה העסקית Salesforce, שהשיקה רשמית את פלטפורמת Agentforce, שמטרתה להעביר חברות קמעונאות ומסחר למצב של ניהול אוטונומי. בניגוד לצ'אטבוטים רגילים, הסוכנים של Agentforce משולבים ישירות במערכות ה-ERP, המלאי וכרטיסי האשראי של חברות. הם מוסמכים לקבל החלטות כמו שינוי מחירי מוצרים בזמן אמת על פי ביקוש, פתיחת קריאות שירות מול ספקי לוגיסטיקה, ואפילו אישור עצמאי של החזרים כספיים והנחות ללקוחות ללא אישור מנהל אנושי.
חברות נוספות מפתחות מודלים של ניהול רשתות אספקה, שבהן סוכני ה-AI מנהלים את כל מסע הלקוח והמלאי ברשתות קמעונאות. ה-AI מזהה בעצמה אילו פריטים עומדים להיגמר, יוצרת קשר עם המפעלים בסין או באירופה, חותמת על הזמנות רכש ומשלמת דיגיטלית.
במקביל לניסויים החברתיים של Andon Labs (בו הבוס הוא AI והעובד אנושי), חברות כמו Sigma Solve מפתחות את הצד השני – בתי קפה חכמים ואוטונומיים לחלוטין. חברות אלו מטמיעות מערכות ענן מבוססות AI שמנהלות רשתות של דוכני קפה רובוטיים. ה-AI מנהלת את המכונות, צופה תקלות לפני שהן קורות ומזמינה טכנאים או חומרי גלם (פולי קפה, חלב) באופן עצמאי לחלוטין כדי למנוע השבתה של העסק.
רובוט מפטר עובד. האם זה יהפוך לתופעה נפוצה?
(נוצר באמצעות בינה מלאכותית)
אחד הניסויים היותר שנויים במחלוקת שנפוצו לאחרונה בבתי קפה ומסעדות מבוסס על מערכת בשם NeuroSpot Barista. במסגרת הניסוי, מצלמות החנות מחוברות לבינה מלאכותית שמנתחת בזמן אמת את פרודוקטיביות העובדים. ה-AI מודדת כמה זמן לוקח לבריסטה להכין כוס קפה, כמה תנועות מיותרות הוא עושה, וכמה זמן לקוחות ממתינים בתור או יושבים בשולחן. על בסיס הנתונים האלו, המערכת מייצרת דוחות ניהוליים קשוחים שקובעים מי העובדים היעילים ומי לא.
כל החברות שמבצעות את הניסויים הללו מדווחות על אותה המסקנה שהגיעה אליה Andon Labs: נכון לשנת 2026, אי אפשר להשאיר את ה-AI לבד לחלוטין. המודלים נוטים לסבול מ"חוסר אינטואיציה מסחרית". לכן, רוב החברות עוברות למודל היברידי שבו ה-AI מנהלת ומחליטה, אך נדרש אישור אנושי בלחיצת כפתור עבור פעולות פיננסיות רגישות או פיטורי עובדים.
