תקדים דרמטי: בית המשפט למשפחה בבאר שבע קבע לאחרונה שחולת סרטן לשעבר שרחמה הוסר תוכל להשתמש בעוברים מוקפאים שהופרו מביציות שלה ומזרע של בן זוגה לשעבר ולהפוך לאימא באמצעות פונדקאות חרף התנגדותו. השופטת רותם קודלר עיאש קבעה שבנסיבות העניין זכות האישה להורות גוברת על זכותו של בן הזוג שלא להשתמש בעוברים.
השניים ניהלו בעבר זוגיות שנמשכה כארבע שנים. במהלך הקשר גילתה האישה שיש לה סרטן בשחלה, ובעקבות זאת היא נאלצה לעבור טיפולים כימותרפיים וכריתה מלאה של הגידול והשחלה. נוכח מצבה הם החליטו לשעבר לעבור טיפולי פוריות שבמסגרתם ביציותיה של האישה יופרו מזרעו והעוברים יישמרו בהקפאה לעת הצורך.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה של זוג עצוב
אילוסטרציה של זוג עצוב
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
כחלק מהתהליך חתמו בני הזוג על תצהיר שלפיו העוברים מיועדים להחדרה לרחמה של התובעת, ולא לאם פונדקאית. עוד הוסכם שאם אחד מבני הזוג "ייעלם" או ימות, "רשאי הצד הנותר לבחור בדרך הטיפול בחומר גנטי שניתן על ידי הצדדים לצורך ההפריה".
אלא שבתום הליך ההפריה החוץ-גופית הראשון חלה החמרה במצב האישה ובהמלצת רופאיה הופסקו הטיפולים אחרי שנשאבו ממנה שלוש ביציות בלבד. בנוסף הוחלט לכרות את רחמה משהיה נגוע בגידול סרטני. חודש בלבד אחרי ההליך הודיע לה בן הזוג שהוא נפרד ממנה.
מאז החל הגבר זוגיות חדשה והביא ילדים לעולם. באוקטובר 2000 פנתה אליו זוגתו לשעבר על מנת לקבל את הסכמתו להשתמש בעוברים המוקפאים במסגרת פונדקאות. הוא סירב, ומכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט.
עו"ד עדי חןעו"ד עדי חןאבי חן
לטענת האישה, בסמוך לכריתת רחמה אמר לה הנתבע ש"אין לה מה לדאוג" וכי הם תמיד יוכלו לפנות להליך פונדקאות, כך שהוא למעשה כבר הסכים למבוקשה. לטענתה, דחיית בקשתה תהווה גזרה אכזרית עבורה, שכן היא לעולם לא תוכל להיות אם ביולוגית לילד. מנגד הוא הפנה לתצהיר שבו הוסכם שלא לבצע את ההליך בפונדקאות, וטען כי אי אפשר לכפות עליו להיות אבא בעל כורחו.
השופטת קודלר-עיאש ציינה שהגם כי נראה שהסכסוך נוגע לזכויות שוות ערך – זכות האישה להורות למול זכות הגבר שלא להיות הורה – בפועל אין הדבר כך מאחר והנתבע כבר הפך לאבא: "בעוד שהנתיב היחיד של התובעת לממש את הזכות להורות היא שימוש בעוברים באמצעות אם נושאת. הנתבע כבר צעד בדרך הנתיב להורות וזכה להפוך להורה. לא ניתן בנסיבות אלו לומר כי מדובר בהתנגשות של זכויות שוות משקל והיקף".
בפסק הדין צוין כי הסעיף בתצהיר שלפיו מי מהצדדים יוכל להשתמש בעוברים במקרה של "היעלמות" או פטירת השני, מכרסם משמעותית בזה האוסר על החדרתם לאם פונדקאית. במלים אחרות, הגבר הסכים לאפשרות שהאישה תשתמש בעוברים גם בלעדיו.
בנסיבות אלה הכריעה השופטת שהאישה תוכל להשתמש בעוברים לצורך הבאת ילדים בפונדקאות. על מנת לצמצם את הפגיעה בבן הזוג לשעבר, היא קבעה שאם ההליך יצלח והתובעת תחבוק ילד, היא תיחשב להורהו היחיד, אלא אם הנתבע יודיע שברצונו להיות מעורב.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד דורי שוורץ ועו"ד שיראל בר • ב"כ הנתבע: עו"ד דיינה הר אבן • עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין