בית משפט השלום בבית שמש הכריע לאחרונה בסכסוך בין בני זוג שמונו כבנים ממשיכים במשק במושב גבעת יערים, לבין אחיינה של האישה שגר בנחלה מתוקף צוואת סבו. השופט אופיר יחזקאל קבע כי המינוי גובר על הצוואה, וחייב את האחיין להתפנות ולשלם דמי שימוש והוצאות בסך כ-112,500 שקל.
בינואר 2011 ערך אביה של האישה צוואה שבה הוריש בית סוכנותי ישן במשק לשני נכדיו - האחיין הנתבע ואחיו. אלא שבחלוף 3.5 שנים הוא גם מינה את בתו ובעלה כבנים ממשיכים במשק, והמינוי אושר ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
בתחילת 2016 הלך הסב לעולמו ובמאי אותה שנה נמסר המשק לבני הזוג. על רקע הודעת רמ"י שכדי להשלים את רישומם יש להסדיר תחילה חריגות בנייה, בין היתר בדמות הריסת הבית הסוכנותי, הם פנו לאחיין אלא שהוא סירב לשתף פעולה.
בתביעה שהגישו באמצעות עו"ד ערן שדה טענו בני הזוג שזכותם כבנים ממשיכים גוברת על הוראות צוואת הסב. לשיטתם, מרגע שרמ"י אישרה את המינוי - יש לראותו כמתנה שהושלמה, וממילא לא היה באפשרות הסב להוריש חלק מהמשק לנכדו. הם דרשו את סילוק ידו של האחיין מהנכס תוך חיובו לשלם להם דמי שימוש.
מנגד טען האחיין באמצעות עו"ד אבירם בווני שהבית הוענק לו במתנה על ידי סבו עוד בטרם המינוי של דודתו ובעלה לבנים ממשיכים – מינוי שלשיטתו כלל אינו בתוקף. הוא התעקש שהוענקה לו רשות בלתי חוזרת לשימוש בבית הסוכנותי, וכי אין לאפשר את פינויו ממנו, או לחילופין להתנותו בתשלום סכום השווה לערך הנכס.
אבל השופט יחזקאל קבע שמינוי הבנים הממשיכים גובר על הוראות צוואת הסב בקשר לבית הסוכנותי. "טענה זו של התובעים מעוגנת בפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון, שאליה הפנו התובעים, וממילא נכונה", קבע.
בפסק הדין הובהר שלא הוכח שהבית ניתן לאחיין במתנה, או שניתנה לו רשות בלתי חוזרת לשימוש בו. אכן, הסב אמנם אפשר לנכדו להשתמש בנכס לאורך השנים ואף ביקש להוריש לו אותו בצוואתו, ואולם אין הוכחה שהמנוח העניק לו רשות בלתי חוזרת. במילים אחרות, לא הוכח שכוונתו הייתה לשלול מעצמו את האפשרות להורות לנתבע לחדול מהשימוש בבית הסוכנותי.
יצא, אם כן, שצודקים התובעים כי לאחיין ניתנה לכל היותר רשות הדירה (חוזרת) לשימוש בנכס, וכבנים ממשיכים הם רשאים לדרוש את סילוקו. השופט קיבל את טענתם שעם קבלת אישור רמ"י למינוי, כבר לא היה בכוחו של הסב להעניק או להוריש את הזכויות בבית הסוכנותי לנכדו.
אכן, ציין השופט בשולי הדברים, פינוי האחיין מהבית יהווה מכה קשה עבורו – אלא שבתמונה הכוללת אין לומר כי קופח, מאחר שהתגורר בנכס בחינם לאורך השנים, כאשר הוריו גרים בהרחבת המושב בבית גדול יחסית. בנסיבות אלה חויב האחיין להתפנות עד תחילת חודש יולי, ולשלם לדודתו ובעלה דמי שימוש ושכר טרחת עו"ד בסך 112,581 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעים: עו"ד ערן שדה
• ב"כ הנתבע: עו"ד אבירם בווני
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
