סיבוב הפרסה של משרד העבודה: שבועות ספורים לאחר שבמשרד העבודה החליטו לבטל את האפשרות להיבחן בשפה הערבית במקצועות שדורשים בחינות מטעמו, אחרי הפרסום אתמול ב-ynet שגרר סערה - במשרד הודיעו כי ההחלטה תיבחן מחדש ושהבחינות ימשיכו להתקיים בינתיים כסדרן גם בשפה הערבית.
כתבנו גד ליאור שחשף את הסיפור, סיפר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "מזמן לא קיבלתי כל כך הרבה תגובות ופניות כעוסות על אייטם שפרסמנו. דרגים בכירים מאוד, גם מהממשלה, כעסו על ההחלטה הזאת. רבים אמרו שזה יכול להזיק לישראל, ותהו מי קיבל את ההחלטה המטופשת הזאת". כאמור, שעות ספורות אחרי הפרסום ב-ynet משרד העבודה חזר בו מההחלטה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
1 צפייה בגלריה
(צילום: עוז מועלם)
"אנחנו לא יודעים מי קיבל את ההחלטה, אבל כשפנינו לללשכת שר משרד העבודה, יואב בן-צור, ולמנכ"ל המשרד - הם הכירו את ההחלטה. אני לא חושב שהשר היה מעורב ישירות אבל באופן כללי יש איזושהי אווירה היום בממשלה שהיא נגד ערבים, ויש פה ניחוח של גזענות. צריך להבין שמדובר פה בנושא רגיש מאוד, לאומי אפילו, ולא ברור איך משרד העבודה לא מערב בזה את משרד ראש הממשלה שלא הכיר את הנושא, אולי את משרד החוץ. אחרי הפרסום פנו גם משגרירות של מדינה גדולה באיחוד האירופי, זאת אומרת, דבר כזה אכן יכול לגרום לנזק כבד מאוד למדינת ישראל".
עוד סיפר ליאור כי "מנהל מכללה ממזרח ירושלים אמר לי ששניים מתלמידיו ניסו לגשת למבחן בעברית לאחרונה, והם נכשלו כי לא ידעו מספיק טוב את השפה, וזאת לאחר שהם למדו לימודים של חודשים ארוכים במסגרת ישראלית של משרד העבודה. המשרד נותן רישיון עבודה כחשמלאי מוסמך או רישיון כאלקטרונאי ומקצועות אחרים. נכון, אותם ערבים צעירים חיים בישראל, וחשוב שיידעו עברית, אבל אני לא יודע אם חשמלאי דווקא חייב לדעת עברית באופן מושלם, והמציאות היא שהם לא יודעים מספיק טוב לפעמים. אני לא בטוח שאם ישראלים יהודים היו עושים בחינות בגרות באנגלית הם היו עוברים אותן באותם אחוזים, כי זו לא שפת האם שלהם".

מה מצב רוכשי הדירות של "רום כנרת" שנקלעה לחובות?

לאחר שחברת הנדל"ן "רום כנרת נכסים והשקעות" הגישה השבוע בקשה דחופה לעיכוב הליכים לשם גיבוש הסדר חוב עם נושיה בצל חובות של כ-137 מיליון שקל, ואחרי שהשופטת החליטה מוקדם יותר היום למנות נאמנים זמניים לחברה וקבעה כי מדובר ב"טענות חמורות של הרוכשים", דיברנו ב"כסף חדש" עם אחד מרוכשי הדירות בפרוייקט סי טאוור 4 בבת ים ועם עורך הדין איתי אנשל, שמייצג אותו ועוד 78 בעלי זכויות בפרויקטים.
אחד הרוכשים, שהעדיף להישאר בעילום שם בריאיון, סיפר כי "נכנסתי לפרויקט בשנת 2018 והבטיחו לנו דירת 5 חדרים במחיר שהוא 'פיקס פרייס', כמו שקונים בעצם דירה מיזם. בחלק הראשון היינו צריכים לשלם עבור מרכיב הקרקע, הניהול, התכנון והרווח של החברה היזמית, בערך מיליון ושש מאות אלף שקל, והחלק השני היה אמור להיות מועבר לאחר שיתקבל היתר, עוד מיליון מאתיים פחות או יותר.
"התחלנו לשים לב שמשהו לא כשורה ברגע שבעצם החברה לא עמדה בהתחייבות החוזית שלה מבחינת לוחות הזמנים. ראינו שדברים נמרחים ואנחנו לא מקבלים תשובות לגבי מה קורה ומתי. כשניסינו לקבל איזשהו מידע גם מהעירייה וגם מיועצים אחרים, נפלו על אוזניים ערלות - כי אמרו לנו שהבעלים של החברה אילן ששון הוא בעל העניין בבקשה ואנחנו לא צד בעניין. את היתר החפירה קיבלנו באיחור של שנתיים".
הרוכש המשיך לפרט על השתלשלות האירועים, ואמר שלבסוף "כשלא קיבלנו את ההיתר העירייה דרשה מאיתנו היתר חדש, וזה הכשל הכי מהותי מבחינתנו כי היתר חדש גורר אותנו לסאגה של עוד שנתיים-שלוש רק סביב ההיתרים. נכון להיום אנחנו כבר באיחור של שלוש שנים.
"הסיפור מבחינתנו עכשיו שאם נלך להיתר חדש מול העירייה ולא נקבל עכשיו הארכה מטעם העירייה כדי להשלים את ההיתר הזה, ההיתר החדש יהיה כבר ללא ההטבות של 20% דירות, ואז במקום 80 דירות שהובטחו זה הופך ל-60 דירות, ובעצם 20 דיירים יישארו בלי דירה למרות שהם שילמו כסף. זאת אומרת יש פה עניין שהוא מהותי".
עו"ד אנשל שמייצג כאמור 79 מהרוכשים הוסיף כי "כשהרוכשים התחילו לחפור הם הבינו שיש שיעבוד על הקרקע לחברת אשראי חוץ בנקאית באיזשהו הסכם הלוואה נסתר ומנוגד להסכמים, ושלמעשה הם תקועים עם שותף שהריבית פיגורים השנתית שלו היא כ-9%. גם אחרי שהחברה ביצעה את השיעבוד הזה היא המשיכה למכור עוד ארבעים דירות ולהצהיר שאין שיעבודים על הקרקע. ברגע שגילינו את העניין הזה התחלנו להבין שהם בקריסה.
"אתמול היה דיון בעקבות הבקשה שהגשנו, ובית המשפט נעתר בשלב הראשון עם מינוי נאמנים זמניים, הקפיא את הנכסים, את הכספים. לדיון הגיעו גם באי כוח בנק דיסקונט וגם עיריית תל אביב, ונחרדנו לגלות את גודל הקטסטרופה. הבנק אומר שחשבונות הנאמנות ריקים. כרגע אנחנו פועלים כדי להקטין את הנזקים ובשאיפה שהפרויקטים האלה כן יצאו לפועל".
הרוכש הוסיף כי "נקיים מגעים עם הנאמן כדי שיאפשר לנו לגשת לעירייה ולהשלים את ההיתר בכוחות עצמנו, וגם שיבטל את השיעבוד והחוב הזה שבעצם נעשה לא כדין ולא כשורה".
עו"ד עדי בראונשטיין, בא כוח בעל השליטה ברום כנרת, מסר בתגובה כי "החברה פועלת מול הנאמנים לגבש הסדר אגב מכירת נכסים, וכפי שפירטנו יש מקורות ממשיים לשלם את ההתחייבויות, כמו מכירת המרכז המסחרי ביוספטל, המשך ההליכים לגבות כספים גיבוש הסדר בפרויקט sea 3. אנו מבקשים שנדבר בעוד 30 יום או אחרי הגשת דוח של הנאמנים, כי הדעת נותנת שהם יהיו הכי אובייקטיבים".

הדרך לגל התתייקרויות הבא עוברת במבצעים לחג

אחרי שהמחירים עלו בשנה האחרונה לא מעט, בחגי תשרי לא צפויה התייקרות נוספת של מוצרי מזון, אלא דווקא מבצעים של רשתות השיווק. עם זאת, גל ההתייקרויות הבא כנראה לא יאחר להגיע. כתבתנו נווית זומר הסבירה בפרק איך הזינוק בשער הדולר צפוי להשפיע על המחירים שאנחנו רואים על המדפים ואיזו השפעה יש לנזקי האקלים על המחירים. לריאיון המלא האזינו לסימנייה השלישית בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, שהתייחס לאמירה של אנליסט פיץ' כי הדוח הסביר של סוכנות הדירוג לגבי ישראל נבע מחוסר אמון בהשלמת החקיקה וגם לחשש מהדוח המתקרב של מוד'יס: "מה שמדאיג זה שפרמיית הסיכון של ישראל כבר עלתה". וגם: איך שטראוס תצא מפרשת תיאום המחירים וממה צריך להיזהר באתרי היכרויות? לפרק המלא שעלה אתמול>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות