קשה להגיד שהבחירה בזוהראן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק הפתיעה מישהו. המועמד מהמחנה הפרוגרסיבי העמוק של המפלגה הדמוקרטית הוביל לאורך כל הבחירות בפער ניכר מיריבו המרכזי, אנדרו קואמו, וכעת כל ארה"ב, ולמעשה כל העולם, מחכים לראות מה המועמד השנוי במחלוקת עומד לעשות בתפוח הגדול.
בפן הכלכלי, לראש העיר החדש, יש הרבה תוכניות. למעשה, המצע הסופר סוציאליסטי שלו גם הביא לו הרבה מאוד מקולות הבוחרים, בעיקר בשכבות היותר חלשות של ניו יורק. גולת הכותרת מבחינתו היא להוריד את יוקר המחיה בעיר, תוך כדי פגיעה בחברות הגדולות ובמיליארדרים והמיליונרים של ניו יורק.
בין היתר מציע ממדאני להעלות את מס החברות מ-7.25% ל-11.5%; להוסיף 2% מס הכנסה על מי שמרוויח יותר ממיליון דולר בשנה; להקפיא את שכר הדירה למשך ארבע שנים לכמיליון דירות בפיקוח; להשיק שירות אוטובוסים חינם ברחבי העיר; להקים רשת חנויות מכולת בניהול העירייה שיהיו פטורות מתשלום שכירות ומיסי נדל"ן; להעלות את שכר המינימום בעיר ל-30 דולר לשעה עד 2030; ולממן ולבנות 200 אלף יחידות דיור בר-השגה.
"המילה אירוניה לא מספיק טובה לתאר את מה שקורה כאן"
מבין כל ההבטחות של ממדאני, ההצעה להקפיא שכר דירה משכה תשומת לב ציבורית רבה. במנהטן שכר הדירה החודשי החציוני עומד על שיא של 4,571 דולר (15,422 שקל). בעלי דירות רבים טוענים שהמהלך שממדאני מציע יפגע ביכולתם להשקיע בתחזוקה ובתיקונים, וכי הזנחת המבנים תגרור פגיעה בתנאי המחיה של הדיירים.
"תחשבו איזה מצב משוגע זה. אדם שמתגאה בהיותו סוציאליסט הוא מועמד עם סיכויים ממשיים להפוך לראש העיר של לב המערכת הפיננסית העולמית", אמר אנתוני פומפליאנו, מייסד ומנכ"ל של חברת ההשקעות Professional Capital Management, ואחד ממשקיעי הקריפטו הגדולים במדינה, מספר שבועות לפני בחירתו. "המילה אירוניה לא מספיק טובה בשביל לתאר את מה שקורה כאן".
ברשימת המיליארדרים שהתאגדו לפעול נגד ממדאני, והשקיעו מיליונים בקמפיין הנגדי, היו בין השאר מייקל בלומברג, לשעבר ראש העיר והבעלים של סוכנות "בלומברג" שתרם 5 מיליון דולר לקואמו, מייסד Airbnb ג'ו גביה שתרם 3 מיליון דולר, איש העסקים הפרו-ישראלי ביל אקמן שתרם כ-2 מיליון דולר לשורת מהלכים בנושא וגם נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, שתרם מעל מיליון דולר ונחשב לתומך של קואמו כבר שנים ארוכות.
ואולם, לא כולם שותפים לפאניקה הזו: חלק מאנשי וול סטריט מזכירים כי גם כשביל דה בלאזיו, שנחשב שמאלני, זכה בבחירות ב-2013, התעוררה בהלה בקרב האליטה הפיננסית, אך תוך זמן קצר ההרגיע את החששות על ידי פגישות עם אנשי עסקים בולטים לפני שיצא עם רפורמות מקיפות: "היינו עם דה בלאזיו במשך שמונה שנים. ניו יורק חזקה מאוד. אני מקווה שאותו דבר יקרה גם אם ממדאני יזכה", אמר לאפונט.
ניו יורק נמצאת במצוקת הדיור החמורה ביותר זה יותר מ-50 שנה. רק 1.4% מהדירות להשכרה זמינות, ומשק בית ממוצע בניו יורק משלם על שכר דירה יותר ממחצית מהכנסתו, שעומדת על 70 אלף דולר. במשך השנים הבטיחו מנהיגי העיר לפתח שוק של דיור בר השגה. כעת הבטיח ממדאני להקפיא את שכר הדירה בדירות בפיקוח בעיר, לבנות בעשור הקרוב 200 אלף דירות במסגרת דיור בר השגה לצמיתות, ולהכפיל את התקציב העירוני הקיים עבור שימור הדיור הציבורי.
באתר האינטרנט של מטה ממדאני נכתב: "נדרשת כמות גדולה יותר משמעותית של דיור בר השגה. הדיור שכן נבנה הוא במקרים רבים מחוץ להישג ידן של המשפחות שהכי זקוקות לו".
לפי תוכניתו של ממדאני, הוא מתכוון להקפיא את שכר הדירה בעיר עבור כמיליון יחידות דיור בפיקוח - כמעט מחצית מכלל הדירות להשכרה בניו יורק. בפועל הוא יוכל לעשות זאת על ידי מינויים של חברים בוועדת הנחיות השכירות הקובעת את העליות השנתיות, ועדה שכבר הקפיאה שכר דירה שלוש פעמים בעשור האחרון.
עם זאת, מומחים מזהירים כי הקפאת שכר דירה ללא תמיכה כספית לבעלי נכסים קטנים תוביל להידרדרות במצבן של דירות. לפי נתוני התאגיד האמריקני לשימור הקהילה, העוסק בהלוואות ללא מטרות רווח לדיור בר השגה, הוצאות דירות עם שכר דירה מפוקח עלו ב-22% ליחידה מאז 2020, דבר המקשה על שמירת המלאי הקיים של דיור בר השגה – וכן על הרחבה המלאי באמצעות בנייה חדשה.
טראמפ לא יעשה לו חיים קלים
תוכנית הדיור של ממדאני דורשת שהעיר תלווה 70 מיליארד דולר נוספים לבניית דיור בר השגה, בנוסף ל-25 מיליארד הדולר שהיא כבר מתכננת להשקיע. משימה זו לא פשוטה כלל. ממדאני יצטרך לקבל אישור מדינתי מכיוון שהתוכנית תחרוג ממגבלת החוב של העיר בכ-30 מיליארד דולר, וכן אישור מועצת העיר לרפורמות יעוד קרקע שיקלו על הבנייה. "זה לא משהו שהוא יכול פשוט ליישם בעצמו. תידרש קואליציה פוליטית כדי לגרום לזה לקרות", טוענת רייצ'ל פי, המנהלת הכללית של ועידת הדיור בניו יורק, ארגון ללא מטרות רווח למדיניות וקידום דיור בר השגה.
רשות הדיור של העיר ניו יורק (NYCHA), הגדולה והוותיקה ביותר בארצות הברית, מנהלת יותר מ-177 אלף דירות. אבל במשך עשרות שנים, ירידה במימון פדרלי לדיור ציבורי גרמה להידרדרות תנאי המגורים. ממדאני מתכנן להכפיל גם את ההשקעה ב-NYCHA (רשות הדיור העירונית) עבור תיקונים ארוכי טווח. העיר מתכננת להוציא 1.27 מיליארד דולר בשנת הכספים הבאה על שיפורים, אך זה רחוק מ-80 מיליארד הדולר ש-NYCHA מעריכה שהיא צריכה לשיקום מלא של כל הבניינים.
האתגר הגדול ביותר העומד מול התוכניות של ממדאני נובע מהמדיניות הפדרלית. הנשיא דונלד טראמפ, שרחוק מלהיות מאוהדיו של ראש העיר החדש, קורא לקיצוץ של כמעט 44% במימון משרד הדיור והפיתוח העירוני, כולל קיצוצים במענקים לחסרי בית ותוכניות פיתוח קהילתי. לפי הערכות ועידת הדיור בניו יורק, העיר תאבד יותר מ-4.4 מיליארד דולר במימון אם הקונגרס יאמץ את התקציב.
מאז הפריימריז התרומות האישיות לקמפיין של ממדאני זינקו. לפי נתוני הקמפיין, שפורסמו לאחרונה, הוא זוכה לתמיכה במיוחד במגזר הטכנולוגי. גוגל עומדת בראש מוקדי התמיכה. לפחות 238 עובדי החברה שתרמו סכום כולל של 45,823 דולר לקמפיין שלו לפריימריז ולבחירות הכלליות. רוב העובדים שתרמו גרים בניו יורק, אך כמה עשרות מהם גרים בערים אחרות.
וכמובן שאי אפשר שלא להתייחס לסוגיה הישראלית, נוכח העובדה שממדאני ידוע בהיותו פרו-פלסטיני ומתנגד נחרצות למדינת ישראל. גיא פרנקלין, מייסד ומנכ"ל Israeli Mapped in NY, התייחס בשיחה עם אולפן ynet לסיטואציה החדשה איתה עלולים להתמודד אנשי ההיי טק הישראלים בניו יורק: "הפאונדרים שאני קרוב אליהם בעולם הסייבר ממשיכים לעבוד, למכור, ולרוץ חזק, אבל מייסדים בתחומים אחרים עלולים להיפגע מעט בגלל זוהרן ממדאני, כי הרוח הגבית שהייתה לנו עד היום מראש העיר אדמס צפויה להיפסק אם אכן ממדאני ייבחר.", טוען פרנקלין.
שיחה עם גיא פרנקלין, מייסד ומנכ"ל Israeli Mapped in NY
(צילום: מיקי שמידט)
"ההערכה שלי היא שגם לחברות הישראליות אולי יהיה קשה יותר לגייס עובדים, כי בסוף יש פה מלחמה ענקית על הטאלנט בניו יורק. העובדים האמריקנים כנראה יבדקו טוב מאוד אם ללכת לעבוד בחברה ישראלית. גם הכוונה של ממדאני להקפיא את השכירויות למיליון דירות תפגע, כי אלה לא הדירות שמיועדות לפאונדרים הישראלים ולאנשי הטק הישראלים, ודווקא שם המחירים יעלו", הוסיף פרנקלין.
האם אתה שומע חששות מפאונדרים ישראלים?
"חלקם אומרים לי שהם ימשיכו כרגיל והם לא מרגישים שום דבר, אבל כן יש את החשש שנוגע לחלק מהפאונדרים גם בחיים האישיים שלהם, המשפחה שלהם, הילדים שלהם. חלק מהם כלל לא נתקל באנטישמיות שיש פה בשנתיים האחרונות, אבל מדי פעם אני שומע על מקרים לא נעימים שקרו למישהו מהמשפחות".
