אין סמל אייקוני להגשמת מה שנקרא "החלום האמריקני" יותר מאשר רכישת בית. ממש בית. כזה שיש לו גדר לבנה, חצר קטנה, סל שאליו הילדים יכולים לקלוע שעות בלי שההורים יוטרדו או ידאגו. גם לקנות דירה זה לא רע, גם זו הייתה הגשמת החלום האמריקני. בדיוק באותה מידה, אין כנראה המחשה ברורה יותר להתרסקות החלום הזה - יותר נכון להתרסקות התקווה להגשמתו - כמו חוסר היכולת של אנשים צעירים בארה"ב של היום לקנות בית ראשון.
עלויות הדיור והריביות הגבוהות על המשכנתאות הופכות את רכישת הבית למרכיב קטן והולך במסלול של דור ה-Z לבניית עושר דורי. לפי האיגוד הלאומי של סוכני הנדל"ן, הגיל החציוני של קוני בית ראשון בארה"ב עלה ל-40, לעומת 30 בשנת 2008, לפני המשבר הפיננסי הגדול שנבע מבועת הנדל"ן. קונים אלה היוו רק 21% מהשוק בשנה שעברה, מה שהיה שפל של כל הזמנים. לפי סקר של מכון פיו, תשעה מעשרה מבוגרים מתחת לגיל 40 אומרים שלצעירים היום קשה יותר לקנות בית מאשר להוריהם.
החלום האמריקני בהמתנה, החיסכון בתנופה
(freepic)
כל זה דוחף את מי שנולדו במאה ה-21 ועברו כל כך הרבה תהפוכות - מלחמות, משבר כלכלי כמעט חסר תקדים, מגיפה עולמית - לחשוב הרבה יותר מוקדם על הבטחת עתידם. אבל העתיד הזה, מתברר, כולל פחות ופחות תכניות לרכישת בית והרבה יותר תכניות השקעה במניות, אג"חים וחשבונות פנסיה.
פנסיה במקום משכנתה
לפי פיו, צעירים נוטים פחות מאשר מבוגרים לומר שרכישת בית היא השקעה "טובה מאוד". במקום זאת, הם רואים בחיסכון לפנסיה, במסחר באפליקציות ובתרומה לחשבונות חיסכון בעלי תשואה גבוהה את הדרכים הטובות ביותר לבנות עושר. לפי ניתוח על התנהגות חיסכון לפנסיה שפורסם על ידי חברת השירותים הפיננסים Fidelity, תרומות דור ה-Z לחשבונות האלה עולות ב-65% משנה לשנה, יותר מכפול מזה של בני דור המילניום.
קאנה קאמינגס (26) סיפרה לניו יורק טיימס כי החלה לעסוק במימון אישי בשנת 2020, כאשר "העולם התפורר". זו הייתה שנת הלימודים האחרונה שלה בקולג', וכמה סטודנטים אירגנו סדנה בנושא מימון אישי כדי לעזור להפיג חרדות במהלך הקורונה. "אני חושבת שאנשים אמרו, 'אנחנו באמת צריכים לחשוב על הדברים האלה מוקדם'", אמרה קאמינגס.
רוב האמריקנים (67%) עדיין חושבים שרכישת בית היא השקעה טובה בימינו, אבל הצעירים כבר לא מאמינים בזה
לאחר שהשתתפה בסדנה, היא פתחה חשבון פנסיה אישי אותו מימנה עם רווחים מהתמחות קיץ. מאז היא המשיכה להשקיע. כשהתקבלה לעבודה בחברת ייעוץ ניהולי, תרמה לתכנית הפנסיה של החברה שלה ומימנה את חשבון החיסכון הפרטי שלה עם הבונוסים השנתיים. יש לה קרן חירום נפרדת. "בעבר, אנשים נשארו בקריירה שלהם זמן רב יותר וחברות הציעו פנסיות ודברים כאלה, אבל היום זה לא ככה ואנשים צריכים לדאוג לעצמם קצת יותר", אמרה קאמינגס. "אני פשוט מנסה לוודא שיש לי כמה סכומים שונים של חסכונות כדי שאהיה מוכנה לעתיד". בסופו של דבר, אמרה קאמינגס, היא תרצה לקנות דירה בעיר גדולה, אבל קניית בית זה לא משהו שהיא חוסכת עבורו באופן פעיל. היא גם לא מוציאה כסף על שכר דירה וגרה עם הוריה לפני שתתחיל ללמוד מנהל עסקים בהמשך החודש.
צעירים בארה"ב נוטים פחות מאשר מבוגרים לומר שרכישת בית היא השקעה "טובה מאוד"
(צילום: Shutterstock)
מחפשים גמישות
ההתנהלות הזו מתאימה גם לדפוסים אחרים של התנהגות דור ה-Z, שכוללים פחות יציאות לבילויים, ירידה חדה בצריכה אלכוהול וכוונה לדחות את גיל הקמת משפחה שנים רבות קדימה. רוברטה כץ, חוקרת מסטנפורד, שעשתה מחקר מקיף על דור ה-Z, הסבירה כי "עבור בני דור הבייבי בום, הייתה תחושה שיש לך בית, שאתה בונה את העושר שלך, שאתה יכול לבנות אחוזה. כשחקרנו את דור ה-Z, לא מצאנו שום תחושה של זה. אחד הדברים שמצא המחקר שלנו היה ערך גבוה מאוד שהדור הזה מייחס לגמישות, כי הם הבינו שהעולם שהם גדלים בו הוא עולם של שינוי".
יכול להיות שלפחות החלק הכלכלי הזה בשבירה החדה של דור ה-Z מכל מה שידעו הדורות הקודמים בארה"ב היה נמנע, אלמלא כמעט כל דור מאז הבייבי בומרים דאג רק לעצמו והתעלם מהדור הבא. לצד יוקר המחיה הבסיסי, והלוואות סטודנטים בסכומי ענק, שוק הדיור הוא המקום בו זה בולט הכי הרבה. רוב האמריקנים (67%) עדיין חושבים שרכישת בית היא השקעה טובה בימינו, אבל הצעירים כבר לא מאמינים בזה.
ליליאן ראוס, אנליסטית נתונים, ומארק דבני, עובד בחברת טכנולוגיה מצפון קרוליינה, מחפשים את הבית הראשון שלהם. אחרי חודשים רבים, החליטו לעצור ולחכות עד שיוכלו להרשות לעצמם. הם מרוויחים יחד 120 אלף דולר בשנה וזה לא קרוב להספיק להם גם למחיה וגם למשכנתה.
לשם השוואה: ב-1950, מחיר חציוני של בית בצפון קרוליינה עמד על 4,901 דולר, שזה כ-55 אלף עד 60 אלף דולר במונחי כוח הקנייה של השנים האחרונות. אבל היום המחיר החציוני בערים גדולות בצפון קרוליינה הוא כבר חצי מיליון דולר. בשנות ה-50, המשכורת השנתית הממוצעת למשפחה בארה"ב נעה סביב 3,000 עד 4,000 דולר בשנה, כך שבית טיפוסי בצפון קרוליינה עלה פחות משנתיים של הכנסה משפחתית כוללת.
אפליקציית רובין הוד. הפכה את שוק המניות לנגיש יותר
(צילום: shutterstock)
ראוס ודבני מצאו בית שאהבו, אבל הבינו שלא יוכלו להרשות אותו לעצמם והפקידו את הכסף בחשבון חיסכון. כשהריבית על המשכנתה כל כך גבוהה, רכישת בית בפעם הראשונה הופכת מפחידה עוד יותר ולסוכני נדל"ן לוקח יותר ויותר זמן למכור עכשיו בתים. ראוס אמרה לטיימס כי דחיית רכישת בית פירושה גם דחיית הקמת משפחה: "זו לא החלטה מהנה לקבל, אבל עדיף שנחכה עם ילדים עד שיהיה לנו בית". ואכן, מומחים קושרים את הירידה בשיעורי הפריון, שהגיעה בשנה שעברה לשפל חדש בארה"ב - כ-1.6 לידות לאישה – גם לעלויות הדיור הגבוהות.
אחד הדברים המשמעותיים שעזרו לדור ה-Z לפלס דרך לשוק ההשקעות, הוא שפע אפליקציות מסחר כמו Robinhood, שהפכו פתאום את שוק המניות נגיש לכולם. הילדים התחילו עם מניות בודדות, וצללו מהר מאוד לעולם הזה. מחקר של גאלופ מצא כי 81% מהמבוגרים בני דור ה-Z מחפשים ייעוץ פיננסי אישי, כאשר 75% מוצאים מידע באינטרנט. הם לוקחים את כל הכסף שיש להם, סוגרים אותו בחשבונות, ממשיכים לשכור דירה או לגור עם ההורים, ומקווים שיום אחד יוכלו גם הם ליהנות מהחלום האמריקני.
