חוק סבסוד המשכנתאות, שהגה יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, יובא היום (שלישי) לאישור הממשלה למרות התנגדות בנק ישראל, משרד האוצר והייעוץ המשפטי לממשלה. במשרד האוצר הדגישו כי אין מקור תקציבי לשני מיליארד השקלים - העלות הצפויה של החוק - ובשל כך אישורו יחייב קיצוץ תקציבי משמעותי, או הגדלת הגירעון מ-4.9% ל-5%.
שמחון יזם את החוק לפני כמה חודשים כדי לסייע לנוטלי המשכנתאות בעלי דירה אחת, שסובלים כבר תקופה ארוכה מהריבית הגבוהה במשק, שגרמה לעליה של מאות ולעתים אף אלפי שקלים בהחזר המשכנתאות החודשי.
ההצעה מהווה למעשה סבסוד ממשלתי ללווים של משכנתאות "ונועד לפצות על העלייה בהחזר החודשי שנגרמה מעליית הריבית בעיקר מאז שנת 2022". מדובר בסבסוד רטרואקטיבי למי שנטלו משכנתא לרכישת דירה יחידה לפני 2022. גובה הסיוע יהיה עד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי, כך שאם העלייה היא של 800 שקל, ההחזר יהיה של 600 שקל לחודש (7,200 שקל לשנה). ההחזר יינתן כמענק חודשי מהמדינה.
שמחון הסביר כי המטרה היא להקל על משקי בית צעירים שנפגעו קשות מהעלאת הריבית ה גבוהה על ידי בנק ישראל. כמו כן המטרה היא להחזיר חלק מהרווחים הגבוהים מאוד של הבנקים לציבור ועוד מטירה נלווית היא גם לעודד את הצריכה במשק ולהפחית בעת הקשה הזאת את הלחץ הכלכלי.
"אין כשל שוק שמצדיק התערבות"
החוק עורר התנגדות חריפה מצד אנשי המקצוע במשרד האוצר ובבנק ישראל. במשרד האוצר טענו כי אין הצדקה כלכלית לסייע דווקא רק לנוטלי המשכנתאות במקום, למשל, למגזר העסקי. כמו כן, לטענתם, החוק פוגע במדיניות הכלכלית נגד האינפלציה ועשוי לדרבן אנשים ליטול משכנתאות שלא יוכלו לעמוד בהחזרים שלהם "בתקווה שהמדינה תעזור". עוד טענו כי החוק מפלה בין בעלי דירות לשוכרים ומהווה התערבות רטרואקטיבית, ספק אם חוקית, בחוזים.
בנק ישראל שיגר מסמך מיוחד לקראת ישיבת הממשלה ובו צויין כי מאז תחילת מחזור עליית הריבית במרץ 2022 ועד נובמבר 2025, תחת הנחות סבירות ומשקפות, צבר בעל משכנתא שרכש דירה בשווי ממוצע יתרון עושר של כ-200 אלף שקל על פני שוכר שקול עם אותו הון עצמי - יתרון שנבע מעליית מחירי הדיור. זאת, לפני קבלת כל מענק. כך, למעשה, הצעת החוק מעבירה כספי ציבור לקבוצה שהרוויחה מהעלייה המהירה במחירי הדירות ולמעשה השוק כבר שיפה אותה.
ד"ר יוסי סעדון, מנהל האגף הפיננסי בבנק ישראל, המתנגד בתקיפות רבה לחוק הסביר כי "אין כשל שוק שמצדיק התערבות. בין ינואר 2022 לנובמבר 2025, ההחזר החודשי הממוצע עלה ב-960 שקל, אך השכר הממוצע עלה ב-1,880 שקל - כמעט פי שניים. שיעור הפסדי האשראי במגזר המשכנתאות עומד על 0.7% בלבד - נמוך היסטורית.
"הכסף הולך לאלה שצברו עושר, לא לאלה שנפגעו. ניתוח שביצענו בבנק ישראל בחן טווח רחב של מחירי דירות. בכל נקודת מחיר שנבדקה, ללא יוצא מן הכלל, הרוכש צבר יתרון עושר נטו על שוכר שקול עם אותו הון עצמי - לפני קבלת כל פיצוי. כמו כן הפיצוי מתגמל נטילת סיכון ומעניש אחריות פיננסית. המענק מגיע ללווים שבחרו במסלול ריבית משתנה - מסלול שמציע ריבית נמוכה בתמורה לחשיפה לתנודות. לווים שבחרו בריבית קבועה שילמו 'פרמיית ביטוח' מראש וכעת אינם זכאים. לווים שמחזרו את המשכנתא בפעולה אחראית - גם הם מודרים. הצעת החוק מתגמלת פסיביות ומענישה ניהול סיכון אחראי".
"החוק אינו בשל לאישור"
גם ביעוץ המשפטי לממשלה החוק גרר התנגדות חריפה. במכתב חריף ששיגרה עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), מועלות מספר הסתייגויות. בין היתר נטען כי יש פגיעה בשוויון, שכן החוק מסייע רק למי שנטל משכנתא במסלול ריבית משתנה, ובכך "מתגמל" את מי שנטל סיכון מודע, תוך התעלמות מלווים במסלולים קבועים או משוכרי דירות שגם הוצאותיהם עלו. המכתב, שנשלח למזכיר הממשלה ולשר המשפטים, מתריע על פגמים חמורים בהליך גיבוש החוק וקובע כי הוא אינו בשל לאישור.
לצד זאת סומפולינסקי מבקרת בחריפות את אופן קידום החוק על ידי המועצה הלאומית לכלכלה, תוך עקיפת משרד האוצר. לדבריה, הממשלה מנסה לאשר את החוק "בהליך מזורז" ללא הצגת מקור תקציבי כנדרש בחוק יסודות התקציב, ולמרות שהעלות מוערכת בכ-2 מיליארד שקל בשנה.
יתרה מכך, המכתב חושף כי מנגנון חלוקת הכספים הופקד באופן חריג בידי הבנקים והגופים המלווים ולא בידי גוף מדינתי, מה שמעורר קשיים בפיקוח, באכיפה וביכולת המדינה לוודא שהכספים מגיעים ליעדם. המשנה ליועמ"שית מסכמת כי לא ניתן לקדם את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית, ומדגישה כי "עננה חוקתית" מרחפת מעל ההסדר בשל החשש לפגיעה בשוויון ובשל הפגמים הפרוצדורליים היורדים לשורש ההליך הממשלתי.
"פספוס של הבעיה המרכזית"
תומר רבינוביץ, מנכ"ל ארגון "דף חדש" המסייע בין השאר לשכבות החלשות, אמר ל-ynet כי "הסבסוד המוצע מפספס את הבעיה המרכזית. משכנתא היא הלוואה ארוכת טווח, עם תנודתיות בריבית שהיא חלק מובנה ממנה, לא תקלה. כאשר משקי בית מתקשים לעמוד בהחזרים, זה לרוב סימן לכך שמלכתחילה אושרו להם הלוואות גדולות מדי ביחס ליכול הכלכלית שלהם. בפועל, מאשרים היום החזרים בשיעור גבוה מאוד מההכנסה, לעיתים ברמות שלא משאירות מרווח ביטחון בסיסי, וזה מוביל לכך שמשקי בית נאלצים להתמודד עם עומס הולך וגדל".
מנכ"ל "דף חדש" הוסיף, כי "ההתערבות הנוכחית של המדינה לא רק שלא פותרת את הבעיה, היא משמרת ומעמיקה אותה. בנקום לתקן את האופן שבו אשראי ניתן, המדינה בוחרת לממן את התוצאה. אשראי לדיור ממשיך לגדול, מחירי הדיור ממשיכים לעלות בהתאם, וכשהעומס מגיע לנקודת קצה – הציבור מקבל סבסוד כדמי שתיקה. כך נוצר מעגל שבו אשראי יקר מתדלק את השוק, במקום לבלום את הסיכון".
