בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהגישו שני מתעמלי מכשירים שנפצעו בכתפיים ונאלצו לפרוש מספורט תחרותי, נגד איגוד ההתעמלות, מכון וינגייט והוועד האולימפי. השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין שוכנע שהנזק נגרם בשל הפעילות הספורטיבית העצימה שהייתה מנת חלקם. נקבע שאחד מהם יפוצה בכ-1.12 מיליון שקל והשני בכ-505 אלף שקל.
שני התובעים, בני 30, ייצגו את נבחרת ישראל עד שנאלצו לפרוש מספורט תחרותי בשל פציעות כתף. את תביעתם נגד איגוד ההתעמלות, הוועד האולימפי ומכון וינגייט הם הגישו במרץ 2020, בטענה שאלה "העדיפו את הישגי הנבחרת והשתתפות בתחרויות על פני בריאותם הגופנית".
ארכיוןארכיון
ארכיון
(IMAGO)
השניים סיפרו כי למרות תלונות חוזרות ונשנות מצדם על כאבים בכתפיים, הם הופנו לטיפולי פיזיותרפיה בלבד, מבלי שנשלחו לבדיקות מעמיקות, עד שגופם לבסוף קרס בשל האימונים האינטנסיביים והיעדר טיפול מונע. הם טענו שמעולם לא הסכימו לחשוף עצמם לסיכונים מעין אלו, וכי בשל התרשלות בפיקוח על בריאותם נגרמו להם נכויות משמעותיות.
מנגד טענו הנתבעים שפציעות ספורט - במיוחד בענף אינטנסיבי כהתעמלות מכשירים - הן חלק מסיכון טבעי, והטלת אחריות נזיקית בגינן, ללא הוכחת רשלנות ספציפית, "תביא להצפת בתי המשפט ולפגיעה אנושה בעולם הספורט". הם הוסיפו שההחלטה להתמקד בפיזיותרפיה טרם פנייה לבדיקות פולשניות מהווה פרקטיקה מקובלת וזהירה, ולא רשלנות.
אבל השופט קליין דחה את הטענה ששני המתעמלים לקחו על עצמם סיכון מודע שעליהם לשאת בו בעת התממשותו. "אינני סבור שספורטאים מקבלים עליהם להיפצע, או מצפים שזה יקרה דווקא להם", כתב.
הוא פסק, על רקע חוות דעת הקושרת בין הפעילות הספורטיבית העצימה לבין הנזק, כי על הנתבעים חלה האחריות למצבם: "סבורני כי למרות חשיבות ערך הספורט כערך חשוב שיש להגן עליו, הרי שאין הדבר יכול לאפשר הפקרת בריאותם של הספורטאים המתאמנים מגיל רך, במשך שנים רבות, תוך הזרקת מוטיבציה להגעה להישגים - עניין המשתלב היטב עם חלומותיהם להגיע להישגים תוך נטילת סיכונים, התגברות על כאבים וקשיים, והכל כחלק אינטגרלי מהעיסוק בתחום".
בפסק הדין הודגש ש"חובה עלינו כחברה להגן על אותם ספורטאים הבוחרים בעיסוק זה ברמה המקצוענית, בכדי שהמוטיבציה שלהם ושל הצוות המקצועי שמלווה אותם להגיע להישגים, לא יגרמו להם לנזק לכל החיים".
אשר לחלוקת הנזק קבע השופט כי שלושת הנתבעים יחויבו ביחד ולחוד בנזקי אחד המתעמלים, בעוד שבנזקי השני יישאו רק איגוד ההתעמלות ומכון וינגייט.
בכל הנוגע לנזק שנגרם בפועל, מצא מומחה בית המשפט כי בעוד התובע הראשון סובל מ-23.5% נכות קבועה, הרי שלחברו נגרמה נכות לכל החיים בשיעור 19.25%. צוין שאחרי שהשניים פרשו מעיסוקם הספורטיבי, אחד צפוי להתחיל לעבוד בחברת "אפל" תמורת שכר התחלתי של 40 אלף שקל, בעוד השני עובד כאיש קריאייטיב בהייטק לצד עיסוקים אחרים, בין היתר כפרשן בערוץ הספורט.
לאחר שבחן וניתח את ראשי הנזק השונים – הפסדי שכר, עזרת הזולת ועוד – מצא השופט לנכון לפסוק לתובע הראשון פיצוי של כ-1.12 מיליון שקל ולשני כ-505 אלף שקל. הם יקבלו יחד גם הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בשיעור 23.4%, כלומר כ-382 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד יניב גביש • ב"כ איגוד ההתעמלות: עו"ד שרה פריש ואח' • ב"כ הוועד האולימפי: עו"ד נשיץ ברנדס אמיר ושות' • ב"כ מכון וינגייט: עו"ד חיים זליכוב ואח' • עו"ד אלון אביב עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין