הנוהל החדש של גילוי מרצון, שפורסם באוגוסט האחרון, מציע הזדמנות חד-פעמית להסדיר הכנסות בלתי מדווחות מול רשות המסים תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים. חשוב לדעת: מדובר בחלון הזדמנויות מוגבל בזמן, שיהיה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 בלבד.
במסגרת הנוהל יכולים יחידים, בעלי עסקים וחברות, לדווח על מגוון רחב של הכנסות שלא דווחו בעבר, כולל רווחים מהשקעות בארץ ובחו"ל, הכנסות משכר דירה, חשבונות בנק זרים, ריביות ודיבידנדים, רווחים ממטבעות קריפטוגרפיים, ירושות, מתנות ורווחים ממכירת נכסים. אי-דיווח על הכנסות מהווה עבירה פלילית שעלולה להוביל לקנסות ואף למאסר.
בניגוד לתפיסה הרווחת, הנוהל אינו מיועד רק לבעלי הון גדולים והוא רלוונטי גם בעלי עסקים קטנים, יחידים עם חשבונות בחו"ל או יורשים שקיבלו נכסים מחוץ לישראל. הנוהל מציע לבעלי הכנסות לא מדווחות שונות שני מסלולים שונים של גילוי מרצון: המסלול הירוק – שמיועד למקרים פשוטים יחסית, ומבוסס על הגשת דוחות מתקנים; והמסלול הרגיל – שמיועד למקרים מורכבים יותר, וכולל הליך שומה מלא מול פקיד השומה.
יתרונות כלכליים
זו הזדמנות אמיתית לתקן את העבר לפני שהמידע יגיע לרשות המסים בכל מקרה. היום הכול שקוף והיא מקבלת מידע מרשויות מס נוספות בעולם, מבנקים ואפילו מהטאבו. הופתענו מכמות הבקשות לגילויים מרצון בגין הכנסות שכירות למגורים בארץ שלא דווחו. משכירים הבינו שרשות המסים סוגרת את כל החורים ושכדאי להם לדווח מיוזמתם.
מעבר לחסינות מהליך פלילי, להסדרת ההכנסות יש גם יתרונות כלכליים. כספים שלא דווחו לרשות המיסים הם כספים "תקועים" שלא ניתן להשתמש בהם בחופשיות. היום הבנקים דורשים הוכחות למקור הכספים ותשלום המסים כתנאי לפתיחת חשבונות, ביצוע העברות כספים והשקעות.
כך למשל, ישראלית שקיבלה בירושה דירה בפריז מסבתה והשכירה אותה במשך שנים, מבלי לדווח על ההכנסות לרשות המסים בישראל. כשהבנק בצרפת דרש ממנה להציג אישורי מס ישראליים כדי להעביר את כספי השכירות, היא נאלצה להתמודד עם מציאות חדשה. בעזרת הליך הגילוי מרצון היא הסדירה את הדיווחים, שילמה את המס, ולאחר סיום ההליך קיבלה את כל אישורי המס הנדרשים.
רו"ח נמרוד ירוןצילום: הארי ארליךכלומר, במסגרת ההליך הנישום מסדיר את המיסוי על הכספים והופך את השימוש בהם לחוקי, וכך מתאפשר לו להסדיר את מעמדו מול הבנקים ולהביא כספים מחו"ל לישראל באופן מוסדר.
ההליך דורש תכנון מדויק וליווי מקצועי. טעויות או עיכובים עלולים לגרום לדחיית הבקשה ולשלילת החסינות. חשוב לזכור כי נוהל הגילוי מרצון ניתן למימוש פעם אחת בלבד לכל נישום, לכן כל מי שמגיש בקשה חייב לכלול בה את כל ההכנסות הלא מדווחות שבבעלותו, בארץ ובחו"ל. הצלחת ההליך תלויה מאוד באופן ניהולו מהשלב הראשון. חשוב להבין את שיקולי רשות המיסים, לדעת כיצד להציג את הנתונים ולבנות אסטרטגיה שתביא לתוצאה הטובה ביותר.
דפוסי אי-הדיווח
ההליך לא מתאים לכל אחד באותה מידה. צריך לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק את המסלול המתאים בהתאם למבנה ההכנסות, מיקום הנכסים והסיכונים האפשריים. לעתים ניתן להגיע להסדרים מיטיבים במיוחד, הכוללים הפחתת קנסות, פריסת תשלומים ואף ויתור על ריביות במקרים מסוימים.
אז מה בעיקר הישראלים מדווחים בגילוי מרצון? כצפוי נכסים בחו"ל, הכנסות מחשבונות בנק מחו"ל, פעילות במטבעות קריפטו שלא דווחה בישראל, אבל בעיקר הכנסות משכירות בארץ עבור בעלי דירות שמשכירים שלוש דירות ויותר. היה לנו מקרה של אדם שמחזיק למעלה מעשר דירות ולא דיווח על ההכנסות, ומקרה של עולה חדשה לשעבר שהרוויחה מיליונים ממניות בחו"ל ודווחה רק לארה"ב.
כאמור, הנוהל בתוקף רק עד סוף אוגוסט הבא. לאחר מועד זה צפויות סנקציות משמעותיות יותר על הכנסות לא מדווחות, ללא אפשרות לקבלת חסינות פלילית. אם ברשותך הכנסות לא מדווחות כדאי לשקול לפנות לייעוץ על מנת לבחון את האפשרויות ולפעול בהקדם, לפני שחלון ההזדמנות ייסגר.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• נמרוד ירון, רו"ח ומשפטן, עוסק בדיני מסים ומייצג בהליכים מורכבים של גילוי מרצון בארץ ובחו"ל. רו"ח רפי סלמי, לשעבר בכיר ברשות המסים וכיום מנהל המחלקה המקצועית במשרד נמרוד ירון ושות'
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
