ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) אישרה לאחרונה את החלטת מנהל מס שבח נתניה לבטל פטור חלקי ממס רכישה שניתן לזוג נכה שהצהיר שרכש דירה למגורים, אבל בדיעבד התברר שהשכיר אותה ולאחר מכן מכר ברווח נאה. יו"ר הוועדה השופט שמואל בורנשטין הבהיר שהפטור נועד לסייע לנכים לרכוש קורת גג עבור עצמם והוא לא שוכנע שבמקרה הזה הדירה נרכשה למגורים.
בני הזוג רכשו את הדירה ב-2015 ומיד לאחר מכן השכירו אותה. למרות זאת, הם הצהירו למנהל מיסוי מקרקעין שהם זכאים לפטור חלקי ממס רכישה על רכישת דירה למגורים, וזכו בו. אחרי שהתגלה שהדירה הושכרה במשך כארבע שנים, ולאחר מכן נמכרה, הודיע מנהל המיסוי על ביטול הפטור, מה שחייב את בני הזוג בתוספת תשלום של קרוב ל-100 אלף שקל.
בערר שהגישו על החלטתו טענו בני הזוג כי הכוונה שלהם הייתה לעבור לדירה אחרי שישפצו ויתאימו אותה לצורכיהם אבל בדיעבד התברר להם שהעלויות כבדות להם ולפיכך החליטו למכור. הטענה המרכזית שלהם הייתה שמספיק שרכשו את הדירה בכוונה לעבור אליה, והם לא היו חייבים להתגורר בה בפועל.
מנהל מיסוי מקרקעין נתניה הבהיר כי הדרישה בחוק היא שהנכה יתגורר בדירה, וכי ממילא הראיות העלו בבירור שבני הזוג רכשו את הדירה לצורכי הפקת רווחים ולא למגורים.
יו"ר הוועדה השופט שמואל בורנשטין קבע כי הפטור נועד לסייע לנכים לרכוש דירה שתשמש להם קורת גג ולא להקל עליהם לרכוש כל דירה שהיא. הוא הוסיף כי זה לא סביר שהפטור יינתן על סמך כוונה שבלב: "אין לצפות ממנהל מיסוי מקרקעין כי יחקור כליות ולב על מנת לברר האם מי שרכש את הדירה התכוון באמת ובתמים להתגורר בה, ומאיזו סיבה כוונתו זו לא יצאה אל הפועל".
עו"ד כרמית נעמןבהחלטה צוין כי ייתכן שבמצבים מאוד חריגים, כשהנכה באמת לא יכול לגור בדירה או גר בה לתקופה קצרה ונאלץ לעזוב, ראוי לנהוג ב"מידת הרחמים". אלא שלא נמצא שהמקרה הזה נכלל בהם משום שבני הזוג לא שכנעו שרכשו את הדירה למגורים.
השופט ציין כי השניים השכירו את הדירה שבועיים אחרי הרכישה ויומיים אחרי ההצהרה למיסוי. ברור שלפני כן היה עליהם לפרסם מודע ולהראות את הדירה לשוכרים פוטנציאליים. לוח הזמנים הזה לא מתיישב עם כוונת מגורים.
הוא הוסיף שקשה לו להאמין שהם התכוונו לרכוש דירה למגורים מבלי לברר מראש מה יהיו עלויות השיפוץ. מעבר לכך, הודגש כי ההשכרה והמכירה הניבה לבני הזוג רווח של כ-345 אלף שקל, ובכספים הם רכשו משרד שאף אותו מכרו כעבור זמן קצר ברווח של כ-100 אלף שקל.
כמו כן, העובדה שהעוררת שינתה את הכתובת שלה לכתובת הדירה אף שלא עברה אליה מעולם, מעלה חשד כי עשתה זאת רק כדי לקבל את הפטור. חברי הוועדה השמאים אלון לילי וגד נתן הסכימו עם קביעותיו של היו"ר, ולפיכך הערר נדחה ובני הזוג חויבו בהוצאות של 15 אלף שקל.
• לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ העוררים: עו"ד מיכל ברששת
• ב"כ המשיב: עו"ד לירון ברנד קויפמן
• עו"ד כרמית נעמן עוסקת במיסים
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
