בית המשפט למשפחה בירושלים דחה לאחרונה עתירה של אישה חרדית להכיר בדיעבד בה ובבן זוגה לשעבר כידועים בציבור, וזאת על מנת שתקבל מחצית מהדירה שרכש הגבר במהלך מערכת היחסים ביניהם.
הצדדים הכירו ב-2016 והלכו נגד המוסכמות במגזר שלהם: הגבר היה כהן רווק, ואילו האישה, מנכ"לית בחברה, הייתה גרושה עם ילדים. בשל האיסור ההלכתי על נישואים בין כהן וגרושה נודה הגבר מבית הכנסת שבו התפלל.
1 צפייה בגלריה
זוג חרדי
זוג חרדי
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ב-2021 עברו השניים לגור יחד, וכחצי שנה לאחר מכן רכש הגבר דירה תמורת 1.13 מיליון שקל. בחלוף שנתיים בני הזוג נפרדו, והאישה פנתה לבית המשפט בבקשה להצהיר עליה כבעלת חצי מהנכס. לשיטתה, השניים היו "ידועים בציבור", ומאחר שהדירה נרכשה במהלך מערכת היחסים ולדבריה מתוך כוונת שיתוף - שיש לחלקה ביניהם.
לעומתה התעקש הגבר שהזוגיות לא ברמה של "ידועים בציבור". הוא הציף את הספקות שהיו לו בנוגע למערכת היחסים הלא מקובלת במגזר, בעיקר נוכח הנידוי הדתי שחווה וחוסר היכולת להביא עם התובעת ילד משותף, מכיוון שיהיה "חלל" (צאצא שנולד כתוצאה מנישואי כהן ואישה האסורה עליו, שעל-פי ההלכה מאבד את קדושת הכהונה).
עו"ד לאה קליין אליאבעו"ד לאה קליין אליאב
אף שעל פי הפסיקה מניעות הלכתית להתחתן מורידה את רף הראיות הנדרש לצורך הכרה בבני זוג כידועים בציבור – במקרה זה, קבעה השופטת מיכל דבירי-רוזנבלט ששונים פני הדברים: היא כתבה ש"מדובר באנשים השייכים למגזר החרדי, אשר העובדה שהם חיים יחד ללא נישואין כדת משה וישראל הפריעה להם, ובעיקר לנתבע".
משכך, כתבה, בנסיבות שבהן הצדדים התנהלו עם ספקות באשר לעתידם המשותף, "סבורתני כי העובדה שהצדדים לא יכלו להינשא לא מורידה את הרף הראייתי לבחינת השאלה אם הם היו ידועים בציבור, אלא מהווה נדבר נוסף בבחינת השאלה באשר לכוונת הצדדים באשר למערכת היחסים ביניהם ומהותה".
מסקנת השופטת הייתה שבין הצדדים אמנם הייתה זוגיות, אולם לא כזאת המתאפיינת בקשירת גורל של האחד עם השנייה, תוך ניהול משק בית משותף ושיתוף רכושי. הודגש שהדירה מושא ההליך נקנתה לצורכי השקעה ולא למגורים, מכספי הנתבע, וכי הצדדים חיו יחד עד לקנייתה למשך כחצי שנה בלבד.
"לא מצאתי כי הצדדים עונים על הגדרת ידועים בציבור ולא מצאתי כי היה ביניהם שיתוף רכושי", נכתב בפסק הדין. "לא מצאתי כי לצדדים הייתה שותפות זוגית, לפיה הם הסכימו להחיל על מערכת היחסים ביניהם את מרבית הזכויות והחובות הכלכליות של מוסד הנישואין". התביעה נדחתה והאישה חויבה לשלם לבן זוגה לשעבר 25 אלף שקל הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעת: עו"ד יגאל זנדר • ב"כ הנתבע: עו"ד ג'וליה אדרי • עו"ד לאה קליין אליאב עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין