בשבת, בין אזעקה לאזעקה, עלתה לרשת תמונה שעוררה לא מעט הרמות גבה. עדי הימלבלוי שיתפה כי לאחר ריצות בלתי פוסקות למקלט, היא פשוט דפקה בדלת של הגרוש ואבי ילדיה, נדב פלד. הרשת מיהרה לדבר על "קאמבק". אבל מי שמביט על התמונה דרך עדשה משפחתית ולא רכילותית, רואה תופעה רחבה הרבה יותר.
מלחמה לא מחזירה זוגות. היא מחזירה הורים לעמדת אחריות. בימי שגרה גירושין מבוססים על סדר והפרדה: הסכמים מפורטים, חלוקת זמני שהות, שני בתים וגבולות רגשיים ברורים. המשפט מייצר מסגרת שמטרתה לייצב מציאות שנשברה.
1 צפייה בגלריה
1 בספטמבר במשפחות משולבות
1 בספטמבר במשפחות משולבות
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
אלא שמצבי חירום מטלטלים את הסדר הזה. כאשר אזעקות נשמעות בתדירות גבוהה, כאשר מרחב מוגן אינו נגיש או מרוחק, וכאשר ילדים מבוהלים מבקשים את שני הוריהם לידם – המערכת המשפטית הכתובה מפנה מקום למערכת עמוקה יותר: המערכת ההורית.
כמי שמלווה משפחות בהליכי גירושין אני יכולה להעיד שבתקופות מתוחות אנו רואים תופעה חוזרת: הורים גרושים שמצליחים לשתף פעולה כשהמציאות הקיצונית מחייבת זאת. לא משום שנעלמו המחלוקות, ולא משום שהכאבים התפוגגו, אלא משום שבשעת סכנה מתחדד סדר העדיפויות. הילדים לפני הכול.
עו"ד רעות שדהעו"ד רעות שדהצילום: ניב קנטור
יש כאן גם ממד פסיכולוגי מובהק. גירושין מסמנים פרידה זוגית, אך אינם מבטלים את המבנה המשפחתי. המשפחה אינה מתפרקת – היא משנה צורה. בעת חירום, התודעה חוזרת לתבנית הראשונית: שני הורים כמערכת הגנה אחת. הצורך בביטחון פיזי מעורר גם צורך בביטחון רגשי, ולעיתים עצם הנוכחות המשותפת משדרת לילדים יציבות שמילים אינן מצליחות לייצר.
מבחינה משפטית חשוב לדייק: מצב חירום לא מבטל פסקי דין ואינו משנה סטטוס אישי. אין כאן "חזרה אוטומטית" לחיים משותפים ואין שינוי בזמני שהות אלא אם הוסכם אחרת. עם זאת, הדין מכיר בכך שטובת הילד היא עקרון על, ובנסיבות חריגות ניתן לנהוג בגמישות, כל עוד מדובר בפתרון זמני ומוסכם שאינו פוגע ביציבות ארוכת הטווח. דווקא כאן נמדדת הבשלות ההורית – היכולת להבחין בין סכסוך זוגי לבין אחריות משותפת.
הטוויסט האמיתי אינו בשאלה אם מדובר בקאמבק רומנטי. השאלה המעניינת היא מה מגלה המשבר על טיב הקשר בין ההורים. יש זוגות גרושים שבשגרה מתקשים לתקשר, אך בעת אזעקה פועלים יחד באופן כמעט אינסטינקטיבי, ויש כאלה שהמתח רק מחריף אצלם. מלחמה אינה יוצרת קרבה. היא חושפת את מה שכבר קיים מתחת לפני השטח.
בסופו של דבר, גם אחרי פסק דין, גם אחרי חלוקת רכוש והסדרי שהות, נשארת עובדה אחת פשוטה: הילדים ממשיכים להיות משותפים. ובמרחב המוגן, תחת לחץ קיומי, מתברר לעיתים דבר יסודי מאוד – אין באמת "אקסים". יש הורים, ויש אחריות.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדיןעו"ד רעות שדה עוסקת בדיני משפחה, גישור וגירושין • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין