גבר שנמנע מלקיים יחסים מין מלאים עם אשתו, כדי שלא להביא לעולם ילדים מעבר לבנם היחיד, חויב להתגרש ממנה ולשלם לה כתובה מלאה. דייני בית הדין הרבני בפתח תקווה - אברהם מייזלס (אב"ד), בנימין לסרי ונחמיה נשר - קבעו לאחרונה שעל בני הזוג להיפרד באופן מיידי על מנת לחסוך סבל מהאישה "החפצה להיות אם הבנים".
בנם היחיד נולד לאחר כמה חודשי נישואים, ולטענת האישה מאז סירב בעלה לילדים נוספים. היא סיפרה בבית הדין שלאחר שהוציאה את ההתקן התוך רחמי הוא נמנע מלקיים יחסי אישות. לדבריה בשלב מסוים אמנם הסכים לחזור ולקיים עימה יחסי מין, אך הקפיד לשפוך את זרעו מחוץ לגופה. זאת, לטענתה, במטרה להימנע מהבאת ילד נוסף לעולם.
האישה ציינה שהיא משתוקקת לילדים נוספים, והתנהלות בעלה ציערה והשפילה אותה. היא הדגישה שאין מדובר בסירוב זמני או חולף, אלא בתפיסת עולם מהותית של בעלה, הרואה בילדים מטרד ועול כספי מיותר. בנסיבות אלה היא עתרה לחייב אותו להתגרש ולשלם לה כתובתה – 72 אלף שקל.
הבעל, מצדו, התנגד לגירושין. הוא סיפר שהוא אוהב את אשתו ומעוניין בשיקום היחסים, עד כדי כך שמסכים "כעת" להבאת ילד נוסף לעולם, כרצונה. לצד זאת טען שעל פי ההלכה אישה אינה מצווה בפרייה ורבייה, וכי לצורך העניין המוזכר בגמרא של "בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה" ("אני זקוקה לילד כדי שלעת זקנותי אוכל להישען עליו, ועם פטירתי הוא ידאג לקבורתי"), די בילד אחד.
אבל הדיינים דחו אותו פה אחד. הם התרשמו שחרף הצהרתו, הוא אינו מעוניין - ואף אינו בשל - להבאת ילדים נוספים, ומשכך אין מנוס מלחייב את בני הזוג בגירושין. "גם אם נקבל טענת הבעל שדי לה בילד אחד לעניין 'חוטרא לידא ומרא לקבורה'", כתבו, "על כל פנים ברור כי אי-רצון הבעל בילדים נוספים הביאו להיות מורד מתשמיש כדרך כל הארץ".
עו"ד טלי בן יקירצילום: סמדר כפריעילות גירושין אפשריות נוספות שהובאו במסגרת פסק הדין, היו מניעת סיוע של האישה במצוות "פרו ורבו", שלדעת חלק מהפוסקים מהווה מצווה בפני עצמה. גם הגדרת האישה כמצווה לכל הפחות מדרבנן (להבדיל מדאורייתא) על מצוות הבאת ילדים לעולם, לפי פוסקים אחרים עשויה להקים לתובעת - אשר בעלה מונע ממנה מלקיימה - עילת גירושין.
לבסוף הובא הפסוק מספר ישעיה "לא תוהו בראה לשבת יצרה". פירושו שהאל לא ברא את העולם בשביל שיהיה שומם, אלא על מנת שיהיה מיושב בבני אדם - כמקור לשותפות האישה במצווה היסודית, שלדברי הדיינים מהווה "מצווה חשובה עד מאוד, היכולה לשמש כעילה לתביעת גט גם מצד האישה".
התרשמותם הייתה שהבעל אמנם מעוניין באשתו, אך לא בהבאת ילדים "אלא למילוי צרכיו האישיים, מה שמוכיח שהוא משולל הבנה ורגש למהותם של חיי הנישואין, והוא אינו מבין שדפוס נישואין שכזה - המונע במכוון מהאישה להביא ילדים - אין לו עמידות והוא נועד לכישלון".
לכן, הוסיפו, "כדי למנוע סבל מהבעל להיות אבא למספר ילדים, ולמנוע סבל מהאישה החפצה להיות 'אם הבנים'", נקבע שעל בני הזוג להתגרש לאלתר, תוך חיוב הבעל במלוא כתובת אשתו - 72 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד טלי בן יקיר עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
