פתיחת חלק מהמשק היום (חמישי) לפעילות תחת מגבלות צפויה לחסוך למשרד האוצר תשלום של מיליארדי שקלים כפיצויים לעסקים, ותמורת חל"ת לחלק ניכר מהעובדים שיוכלו לחזור למקומות עבודתם תחת מגבלות מסוימות.
על פי הערכות, סגירה מלאה של המשק מגיעה לעלות של כחצי מיליארד שקל ליום למדינה בשל הצורך לשלם פיצויים לעסקים הסגורים ועבור שכר חלופי לציבור העובדים הנעדרים ממקומות עבודתם.
פתיחת המשק חלקית צפויה לצמצם את העלות, על פי הערכות זהירות, בכמחצית ולהביא לכך שבתנאים הללו בשבוע הבא העלות תגיע לכל השבוע רק לכמיליארד שקלים וחצי.
גורמים כלכליים ציינו כי חשוב מאוד שבלחץ הארגונים ומשרד האוצר, החליט פיקוד העורף להחזיר את המשק בהדרגה לפעילות, באופן מתון ומבלי לסכן יתר על המידה את העובדים והציבור. כל עוד ניתן להתמגן בקרבת עסק פתוח - הסיכון פוחת מאוד, אף שבדרך לשווקים יכולה כמובן להיווצר בעת אזעקה בעיה של סיכון ביטחוני מסוים.
יחד עם זאת, יש כאלה שהביעו חשש שמשרד האוצר לחץ לפתוח את המשק מהר ככל האפשר כדי להימנע כמעט כליל מתשלום פיצויים לעסקים ושכר לעובדים. "הם עלולים לומר שבסך הכל מדובר בארבעה ימי עסקים ואפשר לספוג את זה במגזר העסקי", אמר אחד מראשי הארגונים שחושש כי "אנשי האוצר ימציאו תירוצים לא לשלם".
עוד שאלו בארגונים השונים איך ייבנה הפעם מתווה החל"ת לעובדים שלא יוחזרו או לא יכולים לחזור לעבוד, כמו למשל הורים לילדים קטנים. וגם: מי ישלם לעובדים שיחזרו לעבוד על חמשת ימי העבודה שהפסידו, והאם יפצו בכלל בעלי עסקים שעבדו חלקית ארבעה ימים?
ההבדלים בין המבצעים, למלחמות ולקורונה
יצוין שבעבר שולמו דמי חל"ת רק למי שנעדרו כל התקופה, ואפילו על זה היו עימותים. כך למשל, ב-12 ימי מבצע "עם כלביא" היה עימות בין האוצר להסתדרות ולארגוני העובדים, כאשר האוצר רצה לשלם רק עבור 9 ימי היעדרות מתוך 12 הימים של המבצע. לבסוף אישרה הכנסת חודש לאחר המבצע תשלום עבור היעדרות של 10 ימים בלבד, ולא למי שנעדרו פחות מ-12 ימי המבצע.
לא ברור גם מה יהיה מתווה הפיצויים לעסקים שלא יכולים לחזור לעבוד, או שיחזרו רק חלקית לעבודה. האם ירידה של 20% במחזור תותיר אותם ללא שום פיצוי?
כמו שמיהרו באוצר ללחוץ בצדק על פתיחת המשק, כך צפויה כעת לדעת גורמים במגזר העסקי תגובה אישית ומהוססת במתן התשובות לשאלות השונות. "המצב מדאיג ומעלה שאלה אם הכיס לפיצויים לא נסגר או יהיה מצומצם מאוד הפעם", אמר היום אחד מראשי הארגונים, שחושש לבקר בפומבי את שר האוצר כדי לא להחריף עוד את מצב העסקים אם יוחלט על פיצוי מצומצם מאוד. אותו גורם ציין כי "בכל מקרה האזרחים והעסקים צריכים ודאות, בוודאי לא חצי ודאות. מי שיש לו ילדים עד גיל 14 חייב לדעת אם יפוצה או שינסה להביא את הסבתא לשמור עליהם, כי לא יקבל פיצוי אמיתי על ההיעדרות מהעבודה".
גורם במשרד האוצר ציין כי כל אירוע חירום שפגע בפעילות במשק ב-25 השנים האחרונות נמשך זמן שונה, והפיצוי בו היה שונה, ולכן יש להמתין עד לקביעת מתווה הפיצויים. דובר משרד האוצר לא הסכים גם הוא להתחייב על מועד קביעת התוואי.
באוצר ציינו כי הפגיעה במשק הייתה שונה בכל אירוע ובחלק מהמקרים השפיעה רק על חלק מהעובדים במשק:
לדוגמא, מבצע חומת מגן נמשך 42 ימים, מלחמת לבנון נמשכה חודש, מבצע עופר יצוקה היה שלושה שבועות, עמוד ענן שבוע (והפיצוי לעסקים ולעובדים היה מצומצם), צוק איתן נמשך שבעה שבועות ושומר החומות השפיע רק על חלק מהארץ במשך עשרה ימים בלבד, והפיצוי היה גם אז מצומצם. הפיצוי הרחב ביותר ניתן בתחילת משבר הקורונה ובעת הסדרים שבהם למעשה כל המשק הושבת לשבועות אחדים.
בינתיים, הבעיה העיקרית היא השבתת כל מערכת החינוך שמקשה על כ-700 אלף הורים לצאת לעבודה, שכן יש להם ילדים קטנים מתחת לגיל 14.
עו"ד רועי כהן, נשיא להב לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, דורש בהירות מיידית לגבי מתווה הפיצויים לעסקים ופיצוי על ימי העבודה של העובדים שנפגעו בעקבות המצב הביטחוני. לדברי כהן, מיליון עצמאים ובעלי עסקים בישראל נמצאים שוב בחוסר ודאות כלכלי מוחלט, בזמן שהמדינה טרם הציגה מתווה ברור לפיצוי: "לא ניתן לשר האוצר לעשות כל טריק וכל שטיק, ולהערים על ציבור העצמאים ובעלי העסקים ולהתחמק ממתן תשובה על החל"ת של העובדים. לא ייתכן שמצד אחד המדינה לא מציגה מתווה פיצויים ברור, ומצד שני מנסה להחזיר את העצמאים והעסקים לעבודה או לשלוח אותם לתפקד תחת אש עם מגבלות רק כדי להתחמק מתשלום פיצוי. העצמאים הם הראשונים להיפגע בכל משבר והם גם אלה שנושאים על גבם את המשק הישראלי".
באיגוד לשכות המסחר אמרו היום כי "יש להגיע מיד להסכמה על מתווה פיצויים לעסקים ועל מנגנון חל"ת גמיש למעסיקים. בלי רשת ביטחון כזו, העובדים הם אלה שישלמו את המחיר הנוסף"
שחר תורג׳מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "פתיחת המשק נשענת בראש ובראשונה על נכונות העובדים לחזור למקומות העבודה, גם כאשר מערכת החינוך מושבתת ותוך התמודדות עם קושי אישי ומשפחתי לא פשוט, הכל כדי להניע מחדש את גלגלי המשק. כדי שהמהלך יצליח, על הממשלה להפעיל מנגנון חל"ת גמיש ולהבטיח תשלום עבור הימים שבהם העובדים נדרשו להישאר בבתיהם.
יו"ר ההסתדרות הלאומית, יואב שמחי, פנה במכתב דחוף לראש הממשלה בנימין נתניהו, בדרישה להכרעה מיידית שתמנע פגיעה אנושה בשכרם של מאות אלפי עובדים לקראת חג הפסח. הדרישות המרכזיות שעלות במכתב: הארגון מציע להשתמש במנגנון הביטוח הלאומי, המחזיק בנתוני השכר הממוצע של העובדים, כדי להבטיח תשלום שכר מלא על תקופות ההיעדרות בנסיבות המלחמה. וכן, כי כל גיבוש מתווה פיצוי ייעשה בהיוועצות מלאה עם ההסתדרות הלאומית: "הדרתנו מהשיח היא פגיעה מהותית במאות אלפי עובדים שקולנו הוא קולם".
במקביל, משרד העבודה פרסם היום את אומדן הפגיעה בשוק העבודה ביום השישי למלחמה, כאשר כ-11% מכוח העבודה, שהם כ-490 אלף עובדים, נעדרו משוק העבודה בגלל אבטלה, חל"ת או מילואים. הענפים העיקריים שנפגעו הם: אמנות, בידור ופנאי, שירותי ניהול ותמיכה, שירותים אחרים, חינוך ומסחר.
