"בין השנים 2018 ל-2025 גבתה עיריית תל אביב שלא כדין יותר מ-13 מיליון שקל": כך טוען בעל דירה ברחוב הירקון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגיש לאחרונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר. לדבריו, המחדל נוגע לגביית קנסות פסולה מכמה אנשים עבור אותה עבירה, ותוך אכיפה בררנית. סכום התביעה הועמד על כ-3.7 מיליון שקל.
המבקש, עורך דין במקצועו, הינו בעלים של חצי דירה ברחוב הירקון, המושכרת לאחרים. מדובר בבניין של 10 דירות הנמצאות בבעלות 12 אנשים ומוחזקות על ידי 20 שוכרים - ובסך הכול 32 גורמים שהם בעלי זיקה למבנה.
הוא סיפר שבשלב מסוים קיבל קנס בסך 475 שקל עבור השלכת פסולת בחצר הבניין, ושילם אותו מיידית אף שאינו אחראי לביצוע העבירה. אלא שבדיעבד, לטענתו, הוא גילה שהוא אינו היחיד שקיבל את הודעת הקנס.
בבקשה לייצוגית, שהגיש באמצעות עו"ד פז יצחקי-וינברגר, נטען שלא פחות מתשעה (מתוך 12) בעלי הדירות בבניין נדרשו לשלם לעירייה 475 שקל, ובחשבון פשוט: 4,275 שקל עבור אותה עבירה.
לדבריו, המקרה הפרטי שלו הוא רק קצה הקרחון. מבירור שערך עלה לטענתו שהעירייה גבתה ביתר מתושביה יותר מ-13 מיליון שקל בשבע השנים האחרונות. למשל, ציין, באחד הבניינים שברחוב עמינדב בעיר "קנס בודד של 730 שקל הפך לגביה של לא פחות מ-114,610 שקל, כי הוטל בכפל על לא פחות מ-157 בעלים".
בבקשה לבית המשפט נטען שמבירור מול מחלקת הפיקוח בעירייה עלה שההתנהלות המתוארת אינה בגדר טעות או מקרה, אלא שיטה סדורה ו"הנחיה מגבוה" - להטיל כמה שיותר קנסות עבור אותה עבירה, במטרה לגבות כמה שיותר כסף ולהעשיר את קופת העירייה שלא כדין. הודגש שגם אם לעמדת העירייה החיוב בקנס הינו "ביחד ולחוד" - הרי שמרגע שקיבלה תשלום ראשון, היה עליה להפסיק לגבותו.
מעבר לפסול שבגבייה הכפולה, טוען המבקש, התנהלות העירייה לוקה באכיפה בררנית. כך למשל, במקרה הפרטי שלו לא הוטלו קנסות על אף אחד מ-20 שוכרי הדירות בפועל - שמבחינה הגיונית הם אלה שצריכים "להיענש" על השלכת הפסולת - וגם לא על כל 12 בעלי הדירות, אלא על תשעה מהם בלבד.
פגם נוסף שצוין בשולי הבקשה נגע לאי-משלוח התראה טרם הטלת הקנסות, וגבייתם באופן מיידי. בנסיבות אלה התבקש בית המשפט לאשר את התובענה כייצוגית ולחייב את העירייה לשלם לקבוצה המיוצגת - תושבים שקיבלו בשבע השנים האחרונות כפל קנסות בגין תחזוקה לקויה של הבניין, וכן כאלה שנקנסו ללא התראה מראש ו/או תוך אכיפה בררנית - פיצוי בסך כ-3.7 מיליון שקל (במקום כ-13 מיליון, נוכח המגבלה שבחוק המאפשרת השבה מרשות מקומית רק שנתיים לאחור).
כמו כן עתר המבקש לקבלת "צו עשה" המורה לעירייה לתקן את דרכיה ולהימנע מהתנהלותה המתוארת, כמו גם לחייבה בהוצאות משפט.
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עד למועד זה טרם התקבלה אצלנו הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. כאשר תתקבל, העירייה תגיש את תגובתה לבית המשפט בהתאם ללוח הזמנים שיקבע על ידו".
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המבקש: עו"ד פז יצחקי-ויברגר
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
