בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה ערעור שהגישו שלושה בעלי דירות בבניין בגבעת שמואל, שלא קיבלו פטור מהיטל השבחה לאחר שהוועדה המקומית קבעה שהם חלק מקבוצת רכישה. השופט דרור ארד-אילון קבע שהם זכאים לפטור לאחר שלא הוכח שבתהליך רכישת הזכויות בקרקע ובניית הדירות היה "גורם מארגן" – אחד המאפיינים ההכרחיים לקבוצת רכישה.
לפני 20-15 שנה רכשו המערערים זכויות בשטח בגבעת שמואל, שלגביו התקבלה תוכנית המאפשרת הקמת בניין בן 74 יחידות דיור. הערעור נסוב על החלטת ועדת ערר שאשררה את חיובם בהיטל השבחה ביחס לדירות.
הוועדה קבעה כי אף שלא מדובר בהתארגנות קלאסית של קבוצת רכישה וגורם מארגן, מדובר "בהתארגנות משותפת, מתפתחת ומתגלגלת שהחלה את דרכה לאחר קבלת החלטה בדבר הפקדת התוכנית המשביחה ופעלה בתיאום יזמי".
בעלי הדירות טענו כי הם וכל אחד מבעלי הזכויות האחרים במגרש רכשו זכויות בלתי מסוימות במקרקעין והתקשרו בחוזים לבנייה עצמית על ידי חברי הקבוצה, ללא גורם מארגן. לדבריהם, השיתוף ביניהם כקבוצת רוכשים המשתפת פעולה להשבחת המקרקעין לא הפך אותם ל"יחידה כלכלית אחת". הם הדגישו שלא היה גורם מארגן שסיפק להם שירותי ארגון בשכר ולא נקבע גורם כלשהו שהתחייב למסור להם דירות מוגמרות.
הם הוסיפו כי אמנם נחתמו ביניהם הסכמי שיתוף, אך ההסכמים מבטאים התחייבות למאמץ משותף ולערבות ההדדית הנדרשים להשגת המטרה המשותפת ואין בהם כדי להפוך אותם לקבוצת רכישה.
הוועדה המקומית תמכה בהחלטת ועדת הערר, והבהירה שדינה של קבוצת הרוכשים בנסיבות המקרה הוא כדין קבלן לכל דבר. לדבריה, עורך הדין שטיפל בהסכמים קיבל על עצמו אחריות כוללת ויכול להיחשב גורם מארגן.
השופט דרור ארד-אילון ציין שבכל קבוצה המתארגנת להשגת מטרה כלשהי עבור חבריה, יהיה מי שיוביל את הקבוצה, ינהיג אותה וירכז את פעילותה. "זהו אינו 'גורם מארגן' במובן ההגדרה בחוק", כתב. הוא הדגיש שגורם מארגן פועל למען רווח: הוא מקבל תמורה, ישירה או עקיפה, עבור שירותי הארגון שהוא מעניק לקבוצה.
נקבע שהסכמי השיתוף אכן מלמדים על פעולה משותפת למימוש זכויות בנייה ולהקמת מבנה מגורים במקרקעין, אולם אין בהם גורם מסוים כלשהו המתחייב לספק דירה מוגמרת למי מהרוכשים. כמו כן, עורך הדין לקח על עצמו בהסכמים התחייבויות מובהקות של עורך דין, שלא כלולות בהן התחייבויות של גורם מארגן.
בנסיבות אלה קבע השופט שאין לראות ברוכשים משום יחידה כלכלית אחת באופן השולל את זכאותם לפטור מהיטל השבחה. הוא קיבל את הערעור וחייב את הוועדה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המערערים: עו"ד הלל ברק
• ב"כ המשיבה: עו"ד מירב קנזי-נאמן
• עו"ד ירון נדם עוסק במיסים
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
