בית המשפט למשפחה בחיפה קיבל לאחרונה בקשה של אם לילד בן 13 לתשלום מזונות זמניים מגבר שעימו ניהלה רומן מחוץ לנישואים ולטענתה הוא אביו. השופט טל פפרני התרשם שהנתבע מתחמק בכל דרך מבירור האבהות, ובינתיים יש לפסוק לילד מזונות שיאפשרו לו להתקיים.
לטענת האם, מאחר שבתקופת הרחמן היא הייתה נשואה - בעלה נרשם אוטומטית כאבי הקטין, אף שלא היה ביניהם כל קשר אישי באותו זמן, וב-2013 הם התגרשו. היא ציינה כי היא בטוחה שהנתבע הוא האבא והילד דומה לו מבחינה חיצונית באופן שאינו מותיר מקום לספק.
היא הוסיפה שהוא יודע שהוא אביו של הקטין, שבמשך שנים קיים עמו קשר, נפגש איתו, שוחח עמו טלפונית, והילד קורא לו "אבא". ואולם, ב-2021 היא הגישה נגדו תביעה לבירור האבהות, ומאז הוא ניתק את הקשר. היא הפנתה לתסקיר שהוגש בתביעת האבהות, שם נאמר כי הקטין מכיר בנתבע כאביו ומייחל לקשר עמו.
בכתב הגנה שהגיש הודה הגבר שקיים קשר אינטימי עם האם ולא הכחיש את אבהותו. עם זאת, הוא התחמק באופן שיטתי מבירור רשמי של האבהות עד שהאם נאלצה לעתור למחיקת התביעה.
האישה ציינה שהיא עובדת במשרה חלקית תמורת כ-3,500 שקל בחודש, ואילו הנתבע עורך דין עצמאי. היא עתרה לחייב אותו לשלם מזונות חודשיים של 3,000 שקל ולהשתתף במחצית מהוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות. הגבר ביקש לדחות את דרישתה על הסף וטען שמדובר בתביעה שהוגשה בעבר ונמחקה. לשיטתו, האישה צריכה קודם להוכיח את האבהות, ועד אז אין מקום לדון בתביעתה למזונות.
עו"ד מיה מאיריהשופט פפרני ציין כי הגבר צודק שככלל אין מקום לחיוב במזונות, אפילו זמניים, לפני בירור אבהות. עם זאת, הוסיף, מקרה זה אינו מקרה רגיל: "מצטיירת תמונה, לפיה המשיב אינו מכחיש כי קיים עם המבקשת מערכת יחסים אינטימיים, ועם זאת, מסרב לשתף פעולה עם תביעת האבהות, והליך בדיקת רקמות, ואף מתחמק, בכל דרך אפשרית, מניהול ההליך".
הוא הוסיף כי גם הילד מכיר את הנתבע ויודע שהוא אביו, ובנסיבות אלו ניתן לראות בהתנהלות הגבר ראיה נוספת שתומכת ומחזקת את גרסת האם.
השופט ציין כי הוא לא מתעלם מהעובדה שהאישה הגישה בעבר כמה תביעות והן נמחקו על ידה, אך אין לזקוף זאת לחובתו של הילד – והוא זה שזכאי למזונות. מסקנתו הייתה שיש לחייב את הגבר במזונות זמניים, שמטרתם להבטיח את קיומו של הקטין עד לבירור סופי של התביעה.
הגבר חויב לשלם דמי מזונות ומדור בסך 1,850 שקל לחודש החל מיום הגשת התביעה ועד גיל 18. לאחר מכן יהיה עליו לשלם שליש מהסכום עד לסיום שירות החובה של הילד בצה"ל. עוד נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות רפואיות חריגות ובהוצאות חינוך חריגות של הקטין.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
• עו"ד מיה מאירי עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
