מלחמות עולות כסף. והרבה. אחת השאלות שעולה סביב המלחמה בין ישראל ואיראן היא מה יהיה מחירה, ואיך המדינה תממן את העלויות הגבוהות ותכסה את הפיצויים לנזקים שנגרמו למשק?
מאז פרצה המלחמה בלילה שבין חמישי לשישי, מתנהלים במשרד האוצר ובמערכת הביטחון דיונים מרתוניים שכוללים שני עניינים עיקריים: איך תמומן המלחמה וכיצד ניתן יהיה לסייע לאזרחים? בעיקר אלה שביתם נפגע ונאלצו להתפנות, וכמובן לעסקים, שרבים מהם מושבתים.
במערכת הביטחון מעריכים כי המלחמה עם איראן עולה כמיליארד שקל ביום - יותר מפי שניים מהשיא של אחרי 7 באוקטובר, שלפי ההערכות עמד אז על 400 מיליון שקל ליום. בתחילת המלחמה, לפני קצת פחות משנתיים, הנזק שנגרם למשק היה עצום. אולם הביצועים של המשק בחודשים האחרונים מעידים כי החשש הזה נמוג מזמן. לפי הנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הצמיחה כבר האמירה ל-3.7%, וגביית המיסים הראתה במפתיע עודף של 20 מיליארד שקל בסוף חודש מאי.
במערכת הביטחון טוענים כי חסרים 30 מיליארד שקל מעבר ל-5 מיליארד שכבר עלו הימים הראשונים של המלחמה. ראשי אגפים במשרד האוצר אמרו היום כי "אלה נתונים מוגזמים לגמרי, שנועדו לניהול משא ומתן". הדינמיקה הזאת גם אינה דבר חדש: מאז ומתמיד במערכת הביטחון הפריזו בעלויות הצרכים הצבאיים. באוצר מנגד תמיד טענו שהעלויות הנדרשות נמוכות בהרבה ושלחו את צה"ל "להתייעל". כנראה שהאמת היא איפשהו באמצע.
צעדים רחבי היקף תוך ימים
בכירים במשרד האוצר מסרו היום ל-ynet שהפתרון למימון המלחמה יחייב את המדינה להשתמש כמעט בכל הכלים התקציביים העומדים ברשותה. ההערכות הן שתחילה ייעשו צעדים בהיקף של 15-10 מיליארד שקל, אך אם המלחמה תימשך יותר משבועיים, "יהיה צורך להשתמש בכל סוגי האמצעים".
ניתן להעריך שהממשלה תתחיל להוציא לפועל צעדים רחבי היקף כבר בימים הקרובים, בין היתר, פריצה תקציבית ראשונה (תקציב המדינה עומד כיום על 620 מיליארד שקל). הממשלה תצטרך גם לעדכן את הגירעון הראשוני שאישרה לשנת התקציב 2025 – מ4.7%-4.9% ליותר מ-5%.
עוד מהלך שלא יהיה מנוס ממנו הוא קיצוץ רוחבי של תקציבי כל משרדי הממשלה (חוץ ממשרד הביטחון והמשרד לביטחון לאומי) בשיעור שינוע בין 1.5% ל-3%. לפי אנשי האוצר, העלאת מיסים אינה צפויה לפי שעה: "צריך לקרות משהו חמור מאוד בתקציב כדי שיוחלט להעלות מיסים באמצע השנה. זה לא יקרה, בינתיים".
ומה עם הסיוע?
אחת הבעיות הקשות ביותר במשק כבר צצה אחרי כמה ימים מועטים של מלחמה: יותר מ-2 מיליון עובדים לא יכולים לעבוד, ועסקים רבים מושבתים לגמרי. הפעם הממשלה תהיה חייבת לגבש תוכנית סיוע כלכלית לעסקים ולעובדים בכל רחבי הארץ, ולא רק בגבול לבנון ובעוטף עזה.
הקושי שהמלחמה מביאה איתה לבעל החנות בחדרה או לעובדי מכון הכושר ברמת גן אינו סובלים דיחוי. המדינה תצטרך לספק תשובות: הם יצטרכו לשלם את מלוא הארנונה? הם יחוייבו לשלם את חשבונות החשמל בזמן?
רשות המסים אמנם דחתה כבר תשלום מקדמות וחובות, אך במעט - עד סוף יוני. ומה יקרה ביולי? גם אם המלחמה תסתיים עכשיו, עסקים רבים לא יתאוששו מיד. לפחות בנק ישראל התעורר מוקדם והודיע על תוכנית שתסייע מעט ללקוחות הבנקים.
ו
ובינתיים, מגיעה עוד צרה לפתחנו. כמו בכל מלחמה שפורצת לפתע, עולה החשש מהורדת דירוג האשראי של ישראל. החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, היה בימים האחרונים בקשר שוטף עם בכירי כל חברות דירוג האשראי והדגיש כי המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. נראה שהוא הצליח למנוע את הורדת הדירוג לבינתיים.
עם זאת, לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין שאכן קיימים כעת לחצים משמעותיים על דירוג האשראי, במיוחד אם המלחמה תחריף או תימשך עוד זמן רב. גם בחברות הדירוג מבינים שהגירעונות של ישראל התמתנו לאחרונה. כעת אנחנו ביום השלישי למלחמה והבורסה של מדינה במלחמה נרחבת דווקא עולה, והדולר צנח אל איזור 3.50 שקל. כלכלת ישראל עודנה יציבה.
אולם, בדוחות של S&P ופיץ' שפורסמו היום נאמר במפורש כי קונפליקט ממושך יוביל להורדת דירוג למדינה וגם לבנקים. מה זה ממושך? לדברי המומחים, לפחות חודשיים. ואולם, יש גם מי שסבורים כי תבוסה מהירה של איראן, והשיפור במצב הביטחוני בעקבותיה, עשויים להביא לעליית דירוג משמעותית בעתיד, אחרי שלוש הורדות מכאיבות ב-2024.
גם חברות הדירוג מעט מבולבלות מההתפתחויות. מה שבטוח הוא שמצבה של איראן חמור בעוד ישראל במצב טוב בהרבה. פיץ' אף הדגישה כי "התגובה הישראלית נתפסת כנחושה אך מרוסנת, דבר שמסייע לבלימת פוטנציאל ההשפעה הכלכלית".
