1 צפייה בגלריה
מתבגרת עם סמארטפון
מתבגרת עם סמארטפון
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה ערעור שהגיש היועמ"ש וביטל פסק של בית המשפט למשפחה שאפשר לבת 17 שאין לה אב רשום בשל סיכון ממזרות, לרשום את בן הזוג של אמה כ"אביה הפסיכולוגי" במרשם האוכלוסין. השופטים חננאל שרעבי, אספרנצה אלון וניצן סילמן קבעו כי המשפט הישראלי לא מכיר בהורות פסיכולוגית.
אם הילדה נכנסה להיריון כשהייתה נשואה לגרוש שלה וכבר הייתה בזוגיות עם בן זוג חדש. לאחר שהבת נולדה היא רשמה את בן הזוג כאביה אף שחוק מרשם האוכלוסין דורש פסק דין של בית משפט כדי לרשום אדם כאב לילד שנולד לאישה שהייתה נשואה לגבר אחר ב-300 הימים שלפני הלידה. ההוראה קיימת בשל חשש לממזור הילד - שהרי המשמעות היא שהאם נכנסה להיריון מגבר אחר כשעוד הייתה נשואה.
כעבור כמה שנים נדחתה על הסף תביעה שהגיש הגרוש של האם להצהיר שהוא אבי הילדה, לאחר שנקבע כי אי אפשר לברר את שאלת האבהות בשל החשש לממזור הבת. בעקבות זאת מחק מרשם האוכלוסין את רישומו של בן הזוג כאבי הילדה ומאז ועד היום אין לה אב רשום.
לפני כשנה וחצי הגישה הבת באמצעות אמה תביעה להורות למשרד הפנים לרשום את בן הזוג כאביה ולהוסיף את שם המשפחה שלו לשלה, תוך שציינה כי הוא האב היחיד שהיא מכירה מאז שנולדה. בית המשפט למשפחה קיבל את התביעה לאחר שקבע כי הכרה בבן הזוג כהורה הפסיכולוגי של הילדה ללא בירור עובדתי וגנטי, לא תסכן אותה.
אלא שערעור שהגיש היועץ המשפטי לממשלה התקבל כאמור בבית המשפט המחוזי, ובפסק הדין נקבע כי הדין הישראלי לא מכיר באבהות פסיכולוגית לצורך רישום במרשם האוכלוסין.
השופט שרעבי קבע כי בישראל מוכרת רשימה סגורה של סוגי אבהות: אבהות על סמך זיקה גנטית, זיקה פיזיולוגית, אימוץ או "זיקה לזיקה" (מתוקף זוגיות עם ההורה בעל הזיקה הגנטית). נקבע כי "לא ניתן ליצור יש מאין מודל הורות חדש לרישום אב בישראל... אשר הוא – הורות פסיכולוגית".
עו"ד ניקול כספיעו"ד ניקול כספידניאל כספי
בפסק הדין צוין כי במקרה הזה, לנוכח המורכבות וסכנת הממזרות, אין אפשרות להכיר בבן הזוג של האם מכוח "זיקה לזיקה", כיוון שלשם כך יש צורך בצו הורות פסיקתי שאי אפשר להוציא.
השופטת אספרנצה אלון הצטרפה והבהירה כי "במצב החקיקתי השורר היום, אין להתיר הקטעה, פילוח או סגמנטציה של הגדרת 'הורה', הן לגבי אב והן לגבי אם, לכדי חלקים, מקטעים וסוגי האחריות השונים המוטלים ומתחייבים מחובות (וזכויות) ההורות, כדוגמת 'הורה פסיכולוגי', 'הורה רוחני', 'הורה חינוכי', 'הורה לצרכי פרנסה', או הורה לצרכים נוספים וכיו"ב, לצרכי רישום במרשם האוכלוסין".
השופט ניצן סילמן חידד: "רישומו של אדם כאב אינו בגדר רישום סתמי; קיימת לו השלכה אפשרית על זכויות בעתיד, על קושיות שתעלינה בנושאים רבים ומגוונים – ירושה, מזונות ועוד; בנסיבות אלו, יש לנקוט זהירות כפולה ומכופלת טרם יפתח הפתח לקביעת קטגוריות המאפשרות רישום".
עם זאת צוין כי כעת, כשהילדה בגירה, היא יכולה לבחור באופן עצמאי אם לסכן את הסטטוס שלה ולערוך בירור בשאלת האבהות.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ היועמ"ש: עו"ד תמי בר אל, עו"ד הודיה איפרגן, עו"ד שירי אלוני זרחיה • ב"כ הנערה, האם ובן הזוג: עו"ד ניצן כספי שילוני • ב"כ הגרוש: עו"ד יעל באר • ב"כ עמותת "מרכז צדק לנשים" שהצטרפה לדיון: עו"ד ד"ר סוזן וייס, עו"ד מעין הכהן • עו"ד ניקול כספי עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין