מצפה רמון, חריש, קריית ארבע ותל אביב-יפו – אלה הערים שבהן יש את המספר הגדול ביותר של דירות בשכירות. כך עולה מסקירת דירות בבעלות שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). על פי הנתונים, בשנים 2025-2013 קצב הגידול הממוצע השנתי של מספר הדירות בשכירות עמד על 3.5%, גבוה מקצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%. בין 2024 ל-2025 חל גידול של כ-4.8% במספר הדירות השכורות.
ממצאי הלמ"ס מראים כי נכון ליולי 2025 היו בישראל כ-3.02 מיליון דירות למגורים. מתוכן היו 2.1 מיליון דירות בבעלות - שהן 69.8% מכלל הדירות; כ-892.4 אלף דירות בשכירות (29.6% מהדירות); וכ-18.1 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%).
81.3% מהדירות בשכירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים; 6.4% על ידי חברות לדיור ציבורי; 4.6% על ידי קיבוצים ומושבים; 3.9% על ידי חברות פרטיות; ו-1.1% על ידי גורמים אחרים (2.7% לא ידוע). שיעור הדירות המושכרות על ידי חברות גבוה בהרצליה (9.1%) ובתל אביב-יפו (6.5%).
בשנת 2025, כ-2.76 מיליון דירות היו בעיריות ובמועצות מקומיות, מתוכן 1.92 מיליון דירות בבעלות ו-815.9 אלף דירות בשכירות (29.6%). במועצות אזוריות היו 258.1 אלף דירות, מתוכן 180.7 אלף דירות בבעלות (70%) ו-76.5 אלף דירות בשכירות (29.6%). השאר בדיור המוגן הפרטי.
בתל אביב אחוז הדירות בשכירות הגבוה ביותר
האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון (79.3%) ובאזור יהודה והשומרון (76.7%), והנמוך ביותר – במחוז תל אביב (59.0%). בהתאם לכך, האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות, נמצא במחוז תל אביב (40.4%), לעומת 23.3% באזור יהודה והשומרון ו-20.6% במחוז הצפון.
59.1% מהדירות בשכירות נמצאות ב-18 הערים הגדולות שבהן 100 אלף תושבים ויותר; מתוכן האחוז הגבוה ביותר נמצא בתל אביב-יפו – 12.3% (110 אלף דירות) ואחריה בירושלים – 9.1% (81.3 אלף דירות)
32.3% מהדירות בשכירות נמצאות ביתר הערים והרשויות המקומיות. 8.6% מהדירות בשכירות נמצאות במועצות האזוריות. הערים הבולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן חריש (52.1%), תל אביב-יפו (49.4%) וגבעתיים (42.6%). המועצות המקומיות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן מצפה רמון (56.1%) וקריית ארבע (45.3%).
2.9% מהדירות שהיו בבעלות בשנת 2024, הפכו לדירות בשכירות בשנת 2025 ו-2.0% מהדירות שהיו בשכירות הפכו לדירות בבעלות. ברוב הדירות (95.1%) לא היה שינוי בסוג הבעלות על הדירה.
בבאר שבע ותל אביב התחלופה הגבוהה ביותר
עוד עולה מהנתונים כי בשנים 2025-2024 - ב-13.3% מהדירות בשכירות התחלפו השוכרים. השיעורים בתל אביב-יפו ובבאר שבע היו גבוהים יותר (22.6% ו-20.2%, בהתאמה). השיעור הנמוך ביותר נמצא בירושלים (8.3% מהדירות).
לגבי המאפיינים של המחזיקים בדירות, מהנתונים עולה כי 30.8% מהדירות שבהן המחזיקים הם יהודים הן בשכירות, 12.6% מהדירות שבהן המחזיקים הם ערבים ו-63.1% מהדירות שבהן המחזיקים הם אחרים. מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם יהודים, 68.6% הן בבעלות, 30.8% הן בשכירות ו-0.6% הן בדיור המוגן הפרטי. מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם ערבים, 87.4% הן דירות בבעלות, ו-12.6% הן בשכירות.
בהשוואה ללפני עשור (2015), אחוז הדירות בשכירות בקרב מחזיקים יהודים היה 26.7% ובקרב מחזיקים ערבים היה 10.6%. בקרב המחזיקים הערבים, ביישובים הלא יהודיים, 95.2% מהדירות הן בבעלות ורק 4.8% מהדירות הן בשכירות.
לעומת זאת, בערים המעורבות 70.2% מהדירות הן בבעלות ו-29.8% מהדירות הן בשכירות, בדומה לשיעורים בקרב מחזיקים יהודים בכל הארץ. בקרב מחזיקים ערבים המתגוררים ביישובים יהודיים, 39.7% מהדירות הן בבעלות ו-60.3% מהדירות הן בשכירות (בכ-0.6% בלבד מהדירות ביישובים יהודיים המחזיקים הם ערבים).
ב-29.1% מהדירות בירושלים מחזיקים ערבים. 74.1% מהדירות הללו הן בבעלות ו-25.9% הן בשכירות (בקרב מחזיקים יהודים, 65.1% בבעלות ו-33.4% בשכירות). ב-11.9% מהדירות בחיפה מחזיקים ערבים. 57.5% מהדירות הללו הן בבעלות ו-42.5% הן בשכירות (בקרב מחזיקים יהודים, 69.0% בבעלות ו-31.1% בשכירות).
עוד עולה מהממצאים כי ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד. בדירות שבהן גילם של המחזיקים הוא עד 34, 61.5% הן בשכירות, לעומת כ-18.3% בדירות שבהן מחזיקים בני 65 ומעלה.
בין השנים 2025-2013, עלה שיעור הדירות בשכירות שבהן המחזיקים הם עד גיל 64 (מ-27.9% ל-36.2%). בדירות שבהן המחזיקים הם בני 65 ומעלה, שיעור הגרים בשכירות נותר קבוע (סביב 18%).
ירידה מתמדת במלאי הדירות הציבוריות
יותר מחמישית מהדירות בשכירות (21.4%) נמצאות בתל אביב-יפו ובירושלים. שיעור המחזיקים בדירות בשכירות בתל אביב-יפו גבוה יותר מהשיעור בירושלים בכל קבוצות הגיל, ובמיוחד בקרב צעירים.
77.3% מהדירות שהמחזיקים בהן נשואים, הן דירות בבעלות ו-22.4% הן בשכירות. לעומת זאת, בקרב הדירות שהמחזיקים בהן רווקים, 40% הן בבעלות ו-59.8% בשכירות. בדירות שהמחזיקים בהן גרושים, 56.7% הן בבעלות ו-42.6% הן בשכירות; ובדירות שהמחזיקים בהן אלמנים, 78.3% הן בבעלות, 18.8% בשכירות ו-2.9% הן דירות בדיור המוגן הפרטי.
בלמ"ס ביצעו השוואה בינלאומית ומצאו כי בשנת 2024, 31.6% ממשקי הבית באיחוד האירופי התגוררו בשכירות, ובישראל 28.6% מהדירות היו בשכירות. גם במדינות האיחוד האירופי ישנה עלייה מתונה והדרגתית בשיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות: בשנת 2015 29.8% התגוררו בשכירות.
אחוז משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה במיוחד במרכז אירופה ובמערבה וכן ברוב המדינות באירופה הצפונית (המובילות הן שווייץ – 58.0% וגרמניה – 52.8%). לעומת זאת, במדינות ממזרח היבשת שיעור הגרים בשכירות נמוך מאוד (לדוגמה: אלבניה 4.5%, רומניה – 5.7%, וסלובקיה – 6.9%).
בלמ"ס בחנו את נתוני הדיור הציבורי. מהסקירה עולה כי בשנת 2025 עמד מספר הדירות בדיור הציבורי על 59.9 אלף דירות (45.1 אלף דירות ועוד 14.86 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי), לעומת 67.1 אלף דירות בשנת 2013 (כ-56.5 אלף דירות ועוד 10.6 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי).
עם השנים ירד בהתמדה מלאי הדירות הציבוריות, ומאז 2013, נגרעו ממלאי הדיור הציבורי (ללא דיור מוגן ציבורי) מדי שנה כ-1.7% מהדירות בממוצע. יותר ממחצית מהדיור הציבורי נמצא במחוזות הדרום והצפון (35.4% ו-17.9%, בהתאמה). 9.5% מהדירות בדיור הציבורי ובדיור המוגן הציבורי הן בבאר שבע - כ-5.7 אלף דירות, ואחריה אשדוד עם כ-3.3 אלף דירות.
