בשעות הבוקר המוקדמות, כשהאורות נדלקים במאפייה הקטנה של קווין וסנדרין לוס בעיירה סן-ז'וסט-אן-שוסה שבצפון צרפת, התנור כבר פועל בטמפרטורה של 270 מעלות כדי להעניק לבגטים את הקרום הפריך שלהם. אלא שהפעלתו הפכה בחודשים האחרונים ליקרה בהרבה.
כשהשניים הפעילו את התנור לראשונה במאפייה שלהם במרץ, הם שילמו 2,230 אירו עבור 2,000 ליטר נפט להסקה. בשבוע שעבר הם שילמו כמעט אותו סכום עבור 1,200 ליטר בלבד. הזינוק במחירי הדלק מאז פרוץ המלחמה באיראן ב-28 בפברואר מכביד על בני הזוג ועל עסקים קטנים רבים נוספים ברחבי אירופה. "בהתחלה זו הייתה עסקה טובה, כי תנור שמופעל בדלק, חסכוני יותר מתנור חשמלי", אמר קווין. "זה היה נכון עד שמחיר הדלק עלה ב-50%. אז כן, עכשיו זו כבר לא עסקה טובה".
גלריה
הקונדיטור קווין לוס במאפייה שלו בעיירה סן-ז'וסט-אן-שוסה שבצפון צרפת
(צילום: AP Photo/John Leicester)
בצרפת פועלות יותר מ-34 אלף מאפיות, שמייצרות יחד כ-6 מיליארד בגטים בשנה, לפי הפדרציה הלאומית של המאפיות והקונדיטוריות במדינה. כרבע מהן משתמשות בתנורים שמופעלים בנפט או בגז.
"כל ההוצאה העודפת הזאת על אנרגיה היא אובדן הכנסה", אמר לוס לסוכנות הידיעות AP. "זה שכר שאנחנו לא יכולים לקחת לעצמנו, העלאות שכר שאנחנו לא יכולים לתת לעובדים והשקעות שאנחנו לא יכולים לבצע".
חבית נפץ פוליטית
המשבר מורגש במיוחד באיזורים הכפריים של צרפת. כ-21 מיליון בני אדם, כשליש מאוכלוסיית המדינה, חיים באזורים אלה, שבהם התחבורה הציבורית מוגבלת והתושבים תלויים יותר במכוניות. האיזורים הכפריים משתרעים על קרוב ל-90% משטחה של צרפת.
הזינוק במחירי הדלק הוא גם נושא פוליטי רגיש במיוחד בצרפת. מחירי הדלק היו בין הגורמים שהציתו את מחאת "האפודים הצהובים", שטלטלה את ממשלתו של הנשיא עמנואל מקרון במהלך כהונתו הראשונה. המפגינים הקימו אז מוקדי מחאה בצמתים ובכיכרות ברחבי האיזורים הכפריים, וההפגנות, שחלקן הפכו אלימות, נמשכו חודשים.
הממשלה הצרפתית הודיעה השבוע על חבילת סיוע נוספת בהיקף מוערך של 450 מיליון אירו למשקי בית ולעסקים שנפגעו מהמחירים הגבוהים. החבילה כוללת בין היתר סבסוד לאנשים שנוסעים לפחות 15 ק"מ לעבודה, וסיוע של 48 עד 277 אירו ל-5.8 מיליון משפחות בתשלום חשבונות האנרגיה בחורף.
המצוקה אינה מוגבלת למאפיות. מרסיאל ריאלנד, שמכר את ביתו כדי להגשים את חלומו ולהפעיל פוד טראק שעובר בין כפרים בצפון צרפת, מספר כי מילוי מיכל הדיזל שלו עולה כיום 200 אירו, לעומת 120 אירו לפני המלחמה באיראן. "זה באמת כואב. זה קטסטרופלי", אמר ריאלנד ל-AP. לדבריו, הוא כבר דוחה עבודות שמחייבות נסיעות ארוכות משום שמחיר הדיזל הופך אותן ללא כדאיות. גם בבית צפויה לו הוצאה כבדה: מילוי מיכל נפט להסקה בנפח 1,500 ליטר עשוי לעלות לו כ-2,500 אירו, לעומת 1,600 אירו בשנה שעברה. הוא שוקל שלא למלא אותו כלל בחורף הקרוב.
לקוח יוצא מהמאפייה של בני הזוג לוס
(צילום: AP Photo/John Leicester)
גם במערכת הפוליטית גובר הלחץ. חברת הפרלמנט כריסטין לואר ממפלגת האיחוד הלאומי, שמייצגת את מחוז אר בנורמנדי, שבו יותר מ-10% מהבתים משתמשים בנפט להסקה, פועלת להפחתת המיסים על הדלק. לדבריה, חלק מהתושבים אומרים כי בחורף הקרוב הם עלולים להיאלץ לבחור בין חימום הבית לבין מזון.
"אנשים מודאגים מאוד", אמרה לואר ל-AP. "אנשים אומרים שאם מחירי הדלק לא יירדו, הם יפסיקו לנסוע לעבודה. הם לא יכולים לעמוד בזה".
אבל לפחות במאפייה של בני הזוג לוס יש בינתיים דבר אחד שלא מתייקר: הבגט. בגט רגיל נמכר אצלם באירו אחד, ובגט מסורתי, שהכנתו ממושכת יותר, ב-1.10 אירו. "אני לא אשנה את המחיר", אמר לוס. "זה ממילא לא יכסה את אובדן ההכנסות, וזה גם יפעל נגדנו כי הלקוחות ירגישו נבגדים. הם לא צריכים לשלם יותר. הם כבר משלמים מספיק בבית".
