בית משפט השלום בקריות קבע לאחרונה שרתך שנפצע בעינו בתאונת עבודה לפני כשבע שנים יפוצה בכ-1.64 מיליון שקל על ידי ביטוח לאומי והמעסיק שלו. הוא נפגע כשעבד ללא משקפי מגן, והשופט בן ציון ברגר קבע שהמעביד הוא האחראי העיקרי לכך.
התאונה התרחשה בספטמבר 2017, בעת שהתובע, כיום בן 31, עבד כרתך מטעם קבלן במפעל של חברת "ביתנית" באזור חיפה. בשלב מסוים של העבודה, כשעסק בחיתוך רצועת מתכת, לפתע היא "קפצה" לעברו והקצה שלה פגע בעוצמה בעינו הימנית.
1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הוא הובהל לבית החולים רמב"ם בשל כאבים חזקים בעין. לאחר כמה שבועות אושפז בשנית לצורך הוצאת התפרים בעין וביצוע תפר חדש במרכז הקרנית. לטענתו בעקבות התאונה הוא היה באי-כושר ממושך ונותר עם פגיעה קשה בעין ימין וירידה חדה בראייה. הוא ביקש לחייב את הקבלן ואת "ביתנית" בתשלום נזקיו ביחד ולחוד.
מנגד טענו הנתבעים שהם אינם אחראים לנזק. לעמדת הקבלן, העובד התרשל בין היתר בכך שלא חבש משקפי מגן באופן שיכול היה למנוע את הפציעה. "רשלנות התובע במקרה זה היא פושעת ופזיזה, ולכן הוא אינו זכאי לפיצויים כלל", טען.
בעלת המפעל ומזמינת העבודה טענה שהתאונה לא הוכחה, ואף בהנחה שהיא אכן קרתה - יש להטיל את האחריות על הרתך בלבד, "בשל רשלנותו ואשם תורם מכריע". לחילופין טענה "ביתנית" שבמקרה האמור על הקבלן לפצותו, נוכח הסכם חלוקת אחריות ביניהם במקרה של תאונה. היא הגישה הודעת צד ג' נגד הקבלן, בטענה שעליו לשפותה אם וכאשר תחויב בפיצוי.
השופט ברגר קבע שהקבלן ו"ביתנית" אחראים לתאונה ונזקיה כמעוולים במשותף, בחלוקה של 85% ו-15% בהתאמה. אשר לחלקו של הקבלן, היה עליו לדאוג שהעובד יעבור הדרכת בטיחות ויעבוד עם ציוד מגן, ובפרט משקפי מגן. ככל שהיה חסר ציוד שכזה, היה על הקבלן להתריע על כך בפני בעלת המפעל ולא לאפשר את המשך העבודה ללא מיגון מתאים.
עו"ד איוב אבו איובעו"ד איוב אבו איובצילום: סטודיו וינוס
בכל הנוגע לאחריותה של ביתנית הודגש בפסק הדין שההסכם בינה לבין הקבלן אינו פוטר אותה מאחריות עקרונית לשלומם ובטיחותם של הנמצאים בשטחה, ובכללם הרתך.
"לביתנית, בתור הבעלים של המפעל וזו שפיקחה על התוצרת, הייתה יכולת לחזות את הסיכונים הכרוכים בעבודה ולפעול למען הקטנתם", נכתב. "כמו כן על ביתנית מוטלת חובה כללית להבטיח את שלומו וביטחונו של כל אדם שהיא צופה או צריכה לצפות שעשוי להיות מושפע מהמתרחש באתר, בין שהוא עובד מטעמה ובין אם לאו".
השופט ציין שההסכם בין הנתבעים לא נסתר, ועולה ממנו שהקבלן התחייב לשפות את "ביתנית" במקרה של נזק למי מהעובדים. לפיכך, ברמה הפרקטית, נקבע שהחייב הבלעדי לפצות את הרתך - מלבד ביטוח לאומי שהכיר בו כנפגע עבודה - הינו הקבלן.
הקבלן חויב לשלם לרתך בשל נזקיו 233,971 שקל. 1,348,236 שקל נוספים ישולמו לו כתגמולי ביטוח הלאומי. בנוסף חויב המעסיק לשלם לעובדו לשעבר שכר טרחת עו"ד בסך 55,217 שקל בתוספת הוצאות משפט.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד איוב אבו איוב עוסק בנזקי גוף ותאונות • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין