בית משפט השלום בבאר שבע הרשיע לאחרונה עו"ד מהדרום בעבירות של שימוש במקרקעין ללא היתר לאחר שהסב חלק מדירתו למשרד עורכי דין. השופטת זהר דולב להמן קבעה כי אף שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מאפשרים לייחד חלק מדירת מגורים למשרד, עדיין הוא נדרש לקבל היתר לשימוש כזה, כמו כל עסק.
הנאשם רכש ב-2003 דירה בת 3.5 חדרים. שנה לאחר מכן, כשקיבל רישיון עריכת דין, הוא הציב בסלון דלפק קבלה עם מזכירה, תלה תעודות בחדר העבודה, וכך עבד מדי יום עד השעה 14:00. ביולי 2018 הוגש נגדו כתב אישום שייחס לו עבירות של שימוש במקרקעין הטעון היתר, ללא היתר ובסטייה מתוכנית ושימוש אסור במקרקעין.
הנאשם טען להגנתו כי לא מדובר בעבירה, לאור העובדה שלפי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מותר לנהל משרד בדירת מגורים. לדבריו, הוא טען כי פנה לעירייה כבר ב-2004 והודיע לה שהוא מפעיל בדירתו משרד עורכי דין אך זו לא הגיבה, וכעשור לאחר מכן פנתה אליו מחלקת הארנונה של העירייה לצורך הסדרת אגרת שילוט. הוא הוסיף שהבין שהוא חשוד בעבירת שימוש חורג רק ב-2017 כשקיבל מכתב התראה. לנוכח השיהוי הרב שחל מאז הודעתו לעירייה על הסבת הדירה למשרד ועד לפתיחת החקירה נגדו, הוא טען להגנה מן הצדק.
תחילה דחתה השופטת דולב להמן את טענתו המקדמית שלפיה אין צורך בקבלת היתר לשימוש בדירת מגורים כמשרד עורכי דין. היא נימקה שבהתאם לפסיקה, כל עסק שכולל קבלת קהל טעון היתר. היא ציינה כי דלפק הקבלה שהוצב בכניסה והמזכירה שהעסיק הנאשם מעידים על כך שבוצעה קבלת קהל.
בהמשך כתבה כי הנאשם צודק בכך שכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין מתירים לייחד חלק מדירת מגורים לשימוש כמשרד עורכי דין, אולם אין בכך כדי להתיר שימוש בדירה המנוגד לחוקים אחרים. היא הדגישה כי גם שימוש בחלק מהדירה, כפי שעשה הנאשם, "כפוף לקבלת היתר לשימוש חורג, כאשר על פי התוכנית החלה על המקרקעין ייעודם הוא למגורים בלבד".
בתוך כך מתחה השופטת ביקורת על טענת הנאשם שלפיה הבין שהוא חשוד רק בשנת 2017. היא ציינה שכבר ב-2004 נטען כלפיו שהוא עושה שימוש חורג בדירתו, כך שהיה עליו לברר יותר לעומק אם הפעלת המשרד בדירה חוקית, והדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח היותו עורך דין. בהכרעת הדין צוין שגם אם יונח לזכות הנאשם כי פנה לעירייה ב-2004 ופנייתו לא נענתה, אי-המענה לא מהווה היתר לשימוש החורג.
לבסוף דחתה השופטת את טענת השיהוי שהעלה. היא ציינה כי לא הוכח שהנאשם אכן פנה לעירייה ב-2004, והעובדה שחלפו שלוש שנים בין פניית מחלקת הארנונה ועד לפתיחת הליכי החקירה אינה מצדיקה את ביטול הליכי האכיפה. לפיכך הוא הורשע בעבירות שימוש במקרקעין ללא היתר.
• לקריאת הכרעת הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ המאשימה: עו"ד עידו דליות
• ב"כ הנאשם: עו"ד אלי אלקלעי
• עו"ד סברינה ג'הראד עוסקת בדיני מקרקעין, תכנון ובנייה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
