חברה לממכר בשר ששכרה חנות בראשון לציון כדי להפעיל בה אטליז בלי לדעת שקיים איסור לממכר מזון בשטחה, תקבל מבעלת הנכס פיצויים והוצאות בסך כרבע מיליון שקל - כך פסק לאחרונה בית משפט השלום בעיר. השופט רפי ארניה קבע שהמשכירה - חברה המחזיקה נדל"ן רב - הפרה את חובת הגילוי ביחס לפרט הקריטי.
הסכם השכירות לגבי הנכס ברחוב ההגנה בראשל"צ נחתם ב-2020 לתקופה של ארבע שנים עם אופציה לארבע שנים נוספות, תמורת 26 אלף בחודש בתוספת מע"מ. בתשריט שצורף להיתר הבנייה נכתב שמדובר ב"חנות ללא מזון" - אולם המילים הללו נרשמו בגודל זעיר ביותר הדורש, לדברי השופט, זכוכית מגדלת.
בשר קפואבשר קפוא
אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
ביוני 2021 גילתה זאת החברה השוכרת והודיעה לבעלת הנכס על ביטול השכירות תוך בקשה להשבת הצ'קים. כשלא נענתה היא הגישה את התביעה שבמסגרתה עתרה לחייב את בעלת החנות במיליון שקל, המורכבים מדמי השכירות ששולמו ומרכיבים נוספים כגון דמי תיווך וארנונה. נטען שמגבלת מכירת המזון הוסתרה ממנה בכוונת מכוון.
מנגד טענה בעלת הנכס שהשוכרת ידעה היטב על המגבלה, וכי פעלה להתנער מההסכם על רקע בעיית נגישות שקיימת ביחס לחנות, לצד אי-שביעות רצונה מכמות החניות. היא הגישה תביעה משלה, על סך כ-390 אלף שקל, בטענה להפרת הסכם השכירות על ידי האטליז ונזקים שנגרמו לה לכאורה כתוצאה מכך.
אבל השופט ארניה דחה אותה וקיבל באופן חלקי את תביעת האטליז. הוא פסק שבעלת הנכס ידעה על מגבלת ממכר המזון, ואף על פי כן לא גילתה עליה לשוכרת, באופן המהווה חוסר תום לב מצדה במשא ומתן, כמו גם הטעיה לפי חוק החוזים.
עו"ד ארז הימןעו"ד ארז הימןצילום: פז בר
בפסק הדין צוין שאין לראות במלל הזעיר המופיע בהיתר הבנייה משום יציאת ידי חובת המשכירה: "מאחר שהוכח כי הנתבעת ידעה על המגבלה, ובהינתן שאין בלשון הסכם השכירות התייחסות אליה - הרי שאין לראות בצירוף התשריט, הכולל את התיבה, כמילוי אחר חובת הגילוי החלה על הנתבעת בהתאם לדין ולפסיקה, והכל בשים לב לממדיה הזעירים".
השופט הדגיש שהנתבעת היא חברה ותיקה המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים, וכי מנהלה הוא "איש עסקים הבקיא ומנוסה בתחום המקרקעין והמסחר". על הרקע הזה נדחתה האפשרות שהמשכירה, או מי מטעמה, פספסו את האמור בהיתר הבנייה, וממילא לא יכלו לגלות לשוכרת על מגבלת ממכר המזון מבעוד מועד. נקבע שמדובר בתרחיש בלתי סביר הנוגד לשכל הישר.
השופט סיכם כי הנתבעת "חטאה באי-גילוי עובדה מהותית בשלב הטרום חוזי", ועל כן זכאית הייתה השוכרת לבטל חד-צדדית את הסכם השכירות, כפי שעשתה.
הוא קיבל את דרישתה להשבת השכירות ששילמה וסכומים נוספים, בהיקף כולל של 198,353 שקל. לצד זאת חויבה בעלת הנכס להוסיף שכר טרחת עו"ד בסך 45 אלף שקל, לצד אגרת בית משפט ושכר העדים שבהם נשאה התובעת.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ בעלת החנות: עו"ד יעקב בוטניק • ב"כ האטליז: עו"ד רווית ווקס סלוקי • עו"ד ארז הימן עוסק בדיני חוזים • הכותב לא ייצג בתיק • המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין