בית משפט השלום בירושלים דחה לאחרונה בקשה של גבר להכיר בו כדייר מוגן ממשיך אחרי סבו המנוח, בדירת שני חדרים ברחוב מלכי ישראל בעיר. השופטת דורית פיינשטיין התקשתה להאמין שהשניים אכן גרו יחד בדירה הזעירה והורתה לו להתפנות.
מדובר בדירה קטנה ביותר, שיחידת השירותים שלה ממוקמת בחוץ. המקלחת נמצאת מעל השירותים, כך שבזמן רחצה חייבים לשבת על האסלה. את תביעת הפינוי הגישה עמותה רשומה שהיא בעלת הנכס. הנתבע הוא נכדו של הדייר המוגן, שהלך לעולמו ביולי 2023. לגרסתו הוא גר עם סבו החל מיוני 2020 – הרבה מעבר לששת החודשים שמצריך החוק על מנת להמשיך את הדייר המוגן – והדירה שימשה כמרכז חייו.
אילוס גבר שוכב על מיטה אילוס גבר שוכב על מיטה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
להוכחת טענותיו הציג הנכד תמונה שבה נראים הוא וסבו ישנים יחד במיטה זוגית. הוא זימן לעדות מכר, שסיפר במסגרת תצהיר כי ביקר פעמים רבות בדירה "והנתבע תמיד היה שם". הנכד טען שבנסיבות המתוארות הפך להיות דייר מוגן בדירה אחרי סבו, ועל כן אין לפנותו.
מנגד טענה העמותה שלא התמלאו כלל התנאים להכרה בנכד כדייר מוגן, בין השאר שלא הייתה לו דירה אחרת מלבד הנכס נשוא ההליך. נטען בהקשר הזה שהנתבע יכול היה לגור בבית הוריו או אצל דודתו, שם הכינו לו חדר מיוחד טרם מות סבו, על מנת שיוכל לשהות לידו. התובעת דרשה דמי שימוש ראויים בסך 4,000 שקל על כל חודש שנשאר בדירה.
השופטת פיינשטיין אמנם דחתה את טענת העמותה בקשר לתנאי שעניינו היעדר דירה אחרת, אך קבעה מנגד שהנכד לא הוכיח את התקיימות התנאי האחר, שהינו מגורים למשך חצי שנה לצד סבו המנוח טרם מותו. "ממכלול העדויות עולה כי הסב, בהיותו אדם קשיש ואלמן, היה רוב הזמן לבד בדירה", כתבה.
עו"ד משה ליןעו"ד משה ליןצילום: איציק סנדיק
היא לא נתנה משקל משמעותי לעדות המכר, שהודה בחקירתו הנגדית כי ביקר בדירה אך ורק בשעות אחר הצהריים המאוחרות, ומכאן שמדובר בידיעה חלקית בלבד אשר אינה מוכיחה כי הנתבע אכן התגורר בדירה.
היא התרשמה שהתמונה שהציג האחרון ישן עם סבו במיטה "מגמתית ונועדה לשכנע כי שניהם הסתדרו יחדיו בשטח מאוד מצומצם". ואולם עיקר מחדלו נעוץ, לדבריה, בכך שלא זימן לעדות את המטפלת של סבו. הובהר שמדובר במי שעבדה בבית המנוח למשך שנים, יומיים-שלושה בשבוע, והייתה אמורה להכיר את הנתבע אם אכן התגורר דרך קבע בדירה.
בפסק הדין צוין: "המטפלת הייתה אמורה לראות חפצים של אדם נוסף, יותר אוכל במקרר, כלי רחצה נוספים וסממנים אחרים לכך שהמנוח לא לבד מתגורר במקום. העובדה שהנתבע נמנע מלהזמין אותה לעדות, כעדה בלתי תלויה, נזקפת לחובתו".
לפיכך, ומאחר שלא הוכיח שאכן התגורר בפועל עם סבו, נקבע כי הנתבע אינו דייר מוגן ועליו להתפנות מהדירה תוך חודשיים. דרישת העמותה לדמי שימוש חודשיים בסך 4,000 שקל נדחתה, והשופטת חייבה את הנכד לשלם לה רק דמי שכירות מוגנת ראויים, המוערכים באלפי שקלים בודדים בשנה, בתוספת שכר טרחת עו"ד של 15 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד משה לין עוסק במקרקעין ונדל"ן • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין