שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע היום (חמישי) כי יגדיל ב-70% את מכסת ייבוא הגבינות. השר הוציא צו להערות הציבור במסגרתו הוא מבקש להגדיל בהוראת שעה את מכסת הגבינות הפטורה ממכס ב-8,000 טונות, ממכסה של 5,051 טונות למכסה של 13,051 טונות, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2026 ותהיה בתוקף עד 31 בדצמבר 2027.
כיום יש מכסה של 5,051 טונות לייבוא גבינות ללא מכס שלא מחולקת, בנוסף ל-6,500 טונות מכסת גבינות לייבוא ללא מכס שכן מחולקות. כך שהתוספת תהיה 8,000 טונות ל-19,500 טונות סך הכל, הגדלה של 200% בייבוא.
הפסד הכנסות המדינה ממסים כתוצאה מצו זה, צפוי לעמוד על כ-24.7 מיליון שקל.
הרפתנים ומועצת החלב טוענים שמדובר בצעד נקמני מולם, אחרי שיצאו בתוקף נגד הרפורמה שהוא מנסה לקדם בענף החלב שתביא לסגירת 10% מהרפתות ולייבוא מפולין וטורקיה. גם במשרדי ממשלה אחרים חושבים שמדובר בנקמה לכאורה. הרפתנים וענף החלב קוראים לרפורמה של סמוטריץ', חובבנית ומסוכנת, שתביא לסגירת 150 רפתות ויש לנקוט בצעדים אחרים במקום יבוא כדי להוריד מחירים לצרכן.
המכסה תחול על גבינות שאין עליהן פטור קבוע ממכס
מאחר שחלק מהגבינות הכלולות במכסה ממילא פטורות ממכס דרך קבע, מוצע שהמכסה המוגדלת תחול רק על הגבינות שבפרטי המכס שעליהן חל מכס.
כבר ב-2021 ו-2023 נקבעו הפחתות מכסים על גבינות ומכסה ליבוא גבינות ופטור ממכס מכל המדינות שחברות בארגון המכס העולמי WTO. בין היתר נקבעה מכסה קבועה פטורה ממכס ליבוא גבינות, שאינה כוללת גבינות שמיוצרות מחלב צאן. המכסה נכנסה לתוקף ב-2021 והיא עומדת על 5,051 טון בשנה. למרות צווי ההטבה, כיום עדיין חל מכס על גבינות מסוימות בסכום שנע בין 3.34 שקלים לק"ג ל-8.63 שקלים לק"ג, או בשיעור של 8%.
תזכורת: סערת הרפורמה בחלב
(צילום: ליאור שרון)
ישראל יקרה בגבינות קשות בין היתר כי הן לא נחשבות מצרך בסיסי
על פי סקר אחרון שנערך במדינות ה-OECD, מחירי מוצרי החלב בישראל גבוהים ב-50% בהשוואה לממוצע מדינות הארגון. בתחום הגבינות הקשות, הפער כמעט כפול ועומד על כ-100%.
אחת הסיבות העיקריות למחיר הגבוה של גבינות קשות בישראל, שהאוצר לא מתייחס אליה בצו שלו, היא שישראלים פחות אוהבים אותן. לכן כדי לייצר ביקוש עבורן הן משווקות כמוצר פרימיום. ישראלים מעדיפים גבינות לא קשות והם צורכים יותר גבינות רכות מהנהוג בעולם, כמו גבינה לבנה וקוטג'. ישראלים צורכים גם גבינות חצי קשות כמו עמק וגלבוע.
הצריכה של גבינות קשות בישראל אמנם נמצאת בעלייה בזכות הטרנד הקולינרי, אבל היא עדיין נמוכה יחסית למדינות אחרות וגבינות קשות לא נכללות בסל הבסיס של הצרכן הישראלי. לכן לישראלים פחות אכפת ממחירי הגבינות הקשות - יחד עם זאת הם ישמחו שיוזלו.
רק שמשרד האוצר לא מחייב בצו זה את היבואנים למכור בזול, לכן הסיכוי שגבינות קשות וחצי קשות יוזלו ללא מבצע ולאורך זמן הוא לא גבוה.
במכרזי עבר משרדי הכלכלה והחקלאות חייבו תמחור תחרותי לחלק מהמכסה
מחירים נמוכים מאוד כמו פחות מ-3 שקלים ל-100 גרם נצפו בגבינות יבוא שהגיעו לארץ בפטור ממכס, רק אחרי שמשרד הכלכלה הציב זאת כתנאי לזכייה במכרז יבוא.
היבואנים התבקשו למכור חלק מהמכסה שהועמדה למכרז במחיר הנמוך הזה לצרכן ולכן המחיר ירד. את שאר המכסה הם מכרו ביוקר והשאירו את הרווחים לעצמם. כלומר לא גלגלו את הנחת האין-מכס לצרכן.
הניסיון מלמד שגבינות יבוא שנמכרות בישראל מאוד בזול, בעקבות אותם מכרזים מפוקחי מחיר של משרדי החקלאות והכלכלה, מגיעות לרוב ממזרח אירופה ואיכותן לעיתים נופלת מאיכות גבינות ישראליות ומאיכות גבינות יבוא אחרות שנמכרות ביוקר. לעיתים ניתן לראות מבצעים מורידי מחיר על גבינות יבוא ממדינות אחרות, אך הם זמניים ולעיתים משמשים כגימיק.
לעומת זאת, באוצר חושבים שהפער בין ישראל למדינות ארגון ה-OECD משקף גם חסמי תחרות מתמשכים, משק סגור לייבוא, שוק ריכוזי ומבוסס על מספר מצומצם של מחלבות שחלקן הוכרזו כמונופולים על ידי רשות התחרות ולא פשוט - ביקוש נמוך ותדמית גבוהה בעיני הצרכן.
באוצר טוענים שפתיחת השוק כעת היא במטרה "להגדיל משמעותית את כמות הגבינות המיובאות לישראל, כדי לאפשר הורדת מחירים. הגדלת מכסת הגבינות כאמור היא בהיקף מוגבל ומאוזן, שלא משנה את עיקר מבנה השוק המקומי, אלא מוסיף שכבת תחרות נדרשת, במקטע שבו נמדדו פערי מחירים קיצוניים.
"בנוסף, מודלים כלכליים ומקרי העבר מלמדים שהורדת מחירים הנובעת מהגברת התחרות בענף גרמה לגידול בביקוש המצרפי למוצר. ניתן להניח שגם במקרה של גבינות, הורדת מחירים תביא לגידול דומה בביקוש לגבינות וייתכן שאף תשפיע לחיוב על היקפי הייצור המקומי.
"המתווה כולו מוצע במסגרת הוראת שעה למשך שנתיים, כך שלא מדובר בפתיחה גורפת של השוק ליבוא, אלא בצעד מדוד שנועד להתמודד עם כשל שוק.
"הגבלת היבוא במתכונת של מכסות מאפשרת לשמור על יציבות הייצור המקומי, ומבטיחה השפעה ממוקדת בהורדת מחירים לציבור, לצד שימור יכולתן של המחלבות המקומיות להמשיך לפעול ולהתחרות".
הרפתנים: שר האוצר דואג לארדואן ולאירופה המחרימה
דגן יראל, מנכ״ל התאחדות יצרני החלב, הארגון המייצג את הרפתנים מסר בתגובה: "סמוטריץ' החליט לנקום. הוא שומע את הרפתנים, הוא מרגיש היטב את ההתנגדות הציבורית - ובלחץ בלתי מוסבר מתחיל בביצוע תוכנית ההתנתקות מהרפת הישראלית. שר האוצר רואה כיצד 'רפורמת החלב הטורקי' שלו מאבדת תמיכה, ובאופן חד צדדי פועל נגד האינטרס הישראלי המובהק - שמירה על ביטחון המזון.
"המשמעות הישירה מהצעד של סמוטריץ׳ מציבה בסכנת סגירה מיידית 150 רפתות ברחבי הארץ. במקום שרפתני ישראל ייצרו, רפתני טורקיה ופולין ייהנו. זה הזמן לשמור ולחזק את ענף החלב הישראלי - בהורדת המחיר על ידי הפחתת המע״מ כמו באירופה, בהפחתת עלויות הכשרות, המזון, הדלק והמים.
״הרפתנים יאבקו בכל הכלים שברשותם במהלך של סמוטריץ׳ ולא יאפשרו את הקרסת ביטחון המזון של ישראל״.
מועצת החלב מסרה שהיא קוראת לממשלה לעצור את המהלך: "שר האוצר בצעד נוסף של אובדן עשתונות וניתוק מוחלט מההשלכות מהלכיו על ההתיישבות, פותח את משק החלב ליבוא בהיקף של 13,500 טונות, מבלי לקיים את הוראות חוק החלב ומבלי לעמוד בהסכמות שנחתמו עם מערך הייצור.
"זו החלטה חמורה שפוגעת ישירות באיתנות הענף ובכ-150 רפתנים שעלולים למצוא עצמם מחוץ למעגל הייצור - מחיקה דפקטו של 10% מהרפתות בישראל. וכל זה כעונש על כך שהרפתנים לא מתמסרים לרפורמה החובבנית והמסוכנת שלו.
"החלב מיוצר כאן ברמה הגבוהה בעולם, תחת פיקוח וסטנדרטים מחמירים של בריאות וכשרות. במקום לחזק את המערכת המקומית ולהתמודד עם האתגרים האמיתיים: מע״מ גבוה, עלויות כשרות, היעדר תמיכות, בדיוק כמו שעושים באירופה, בוחרים בפתרון הקל שמסכן את כלל הייצור המקומי ופוגע ביכולת הקריטית לספק חלב.
"מועצת החלב קוראת לממשלה לעצור את המהלך לנהל תהליך מקצועי, מושכל ומאוזן, ולוודא שמשק החלב הישראלי ימשיך לספק חלב טרי, איכותי ובטוח לכלל תושבי המדינה, בכל עת.
"המלחמה האחרונה הבהירה שלא ניתן לסמוך על ארדואן ואין סיבה לדאוג לאירופה שמחרימה אותנו וזורקת תוצרת ישראלית מהמדפים".
משרד החקלאות וביטחון המזון מסרו בתגובה: "משרד האוצר הפך אובססיבי לענף החלב, כאילו הוא המקור ליוקר המחייה במדינת ישראל. מדובר בחוסר תיאום ממשלתי. משרד האוצר פועל ללא תיאום ובניגוד לתקנון עבודת הממשלה. מי שמרוויחים מהיבוא הם בעיקר היבואנים ורשתות השיווק, ולא הצרכנים. הרווחים נתקעים בדרך למדף, בעוד שההבטחה להוזלת מחירים לא מתממשת. בבדיקה שערך לאחרונה המשרד מראה כי במוצרים מיובאים פערי התיווך בין עלות הייבוא למחיר לצרכן מגיעים למאות מוצרים. רק לשם ההמחשה, הצרכן משלם היום 153% יותר על ענבים טריים מיובאים ו-42% יותר על שמן זית מיובא.
"במקום לטפל במקטע המחלבות, השיווק והמע״מ, שהם הגורמים העיקריים לפער המחירים, בוחר האוצר בדרך הקלה, שהיא פלסטר לדליפה בשרשרת במקום לבצע טיפול שורש עמוק. יתרה מזאת, הצעת האוצר לא נותנת מענה לכך שבסבירות גבוהה המחלבות יהפכו ליבואניות, והציבור ימשיך לשלם בדיוק את אותם מחירים שהוא משלם היום בשל הריכוזיות הקיימת בישראל במקטע העיבוד והשיווק".
