צפו: סערת רפורמת החלב
(צילום: ליאור שרון)
הרפתנים ומשרד האוצר עלו בשבועות האחרונים על מסלול התנגשות בעקבות הרפורמה שמקדם האוצר שנועדה, לטענתו, להוזיל את מחיר החלב לצרכנים. מצד שני, מזהירים הרפתנים כי המחירים לא יירדו והתוצאה תהיה סגירת רפתות משפחתיות והגברת התלות בייבוא, שתערער את הביטחון התזונתי של ישראל.
לפי נתוני האוצר, כיום יש כ-1.5 מיליארד ליטר חלב שמחולק במכסות לרפתות. במסגרת הרפורמה, באוצר מתכוונים, בין היתר, לבטל את המכסות, לצאת בתוכנית פדיון מכסות, לפיה הוא ייצר קריטריונים כך שהרפתות "היעילות פחות" יוכלו לפדות את דרכן החוצה מהענף והרפתות היעילות יוכלו לגדול ולהתפתח בהתאם להחלטותיהן הכלכליות. לצורך העניין, רפת שמייצרת היום 10 מיליון ליטר, תוכל להחליט שהיא מייצרת 20 מיליון ליטר, בהדרגה.
יונתן סורוצ'קין מפורום קהלת התייחס בריאיון לאולפן ynet לסוגיית המכסות: "הבעיה היא לא ברפתנים, הבעיה היא במכסות. בישראל רפתן שרוצה לייצר חלב מעבר למכסה שהממשלה קובעת עובר עבירה פלילית. במורד השרשרת, כאשר מייצרים כמות קטנה, אז כמובן המחלבות יגידו שהן יייצרו את המוצרים היותר יקרים, את החלב המועשר ולא יתמקדו בחלב בפיקוח, אבל בהנחה שאין, שלא יהיו בעתיד מכסות, אז יהיה מספיק חלב לכולם. יש פה בעיה של המון רפתנים שנפגעים מהמצב של המכסות כי הם רוצים להתייעל, הם רוצים לייצר עוד, הם רוצים להביא עוד פרות, והמדינה באמצעות משטר המכסות, אגב שאין לו אח ורע בעולם, מונעת את זה מהם".
פרופ' אייל קמחי, מומחה לכלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית, וסגן נשיא מוסד שורש למחקר כלכלי וחברתי, מסכים לדברים. "המטרה של משטר המכסות היא לשמור על ענף הרפת יציב, כאשר מדובר בהרבה רפתות קטנות שנמצאות באזורי ספר, והמטרה של המדינה היא לאפשר לתושבים באותם אזורים להתפרנס מענף יציב ורווחי. אם נבטל את המכסות, הרבה חקלאים גדולים יגדילו את התוצרת ואז החקלאים הקטנים יצאו מהענף, אני לא בטוח שזאת המטרה, מכיוון שאם אנחנו מסתכלים על הרפורמה שמוצעת כרגע, המטרה שלה זה בעצם לשחרר את המכסות שהרפתנים הקטנים יפדו לטובת השוק החופשי. מה יקרה בשוק החופשי? יהיה לנו ענק כמו תנובה שיגיד בשביל מה אני צריך להתעסק עם כל הרפתנים האלה, אני אקים לי רפת משלי, אני קצת יותר יעיל מכולם. נכון, אנחנו נוריד קצת את המחיר, אבל זה ישאיר הרבה מאוד משפחות בפריפריה ללא תעסוקה".
צריך לשמור על החקלאות במדינת ישראל, אתה אומר, ולא לייצר איזה ענק סיני.
"לטובת ביטחון המזון העתידי של ישראל, אנחנו רוצים לשמור על החקלאות המקומית, לא לחשוף אותה יותר מדי לייבוא. אני בעד חשיפה לייבוא, זה בהחלט מעודד התייעלות, אבל להיזהר עם זה. ושוב, ההבדל במחיר לצרכן הוא בעיקר בגלל המחלבות והקמעונאים, הפער במחיר הגולמי של החלב הוא אמנם לרעת ישראל לעומת מדינות אחרות כי אנחנו מדינה חמה יותר, אנחנו מאכילים את הפרות במזון מיובא ואין לנו מספיק גשם לייצר להם פה תבואה בשדות שלנו והכשרות וכן הלאה וכן הלאה, אבל גם אם אנחנו נשחרר, נתגבר על הפער בחלב הגולמי, אנחנו נשאר עדיין עם פער גדול במחיר לצרכן ובסך הכל אפשר לומר שהרפורמה הזאת תביא לחיסכון של כמה עשרות שקלים למשפחה בחודש, שיכול להיות שיש משפחות שזה חשוב בשבילן".
סורוצ'קין מוסיף כי "כולנו רוצים גם התיישבות באזורי ספר וכולנו רוצים גם לתמוך בחקלאים, אבל משטר המכסות זה הדרך הכי גרועה לעשות את זה, כיוון שהוא גורם לרווח קטן לחקלאים קטנים ורווח גדול לחקלאים גדולים ולמחלבות שיכולות להסיט את החלב. מה שחשוב הוא לעבור לתמיכה ישירה כמו שעושים בכל העולם ולהגיד, יש לנו מחלבות בעוטף עזה, אנחנו רוצים לתמוך בהן, אז אנחנו צריכים לתמוך בחקלאים האלה באמצעות כסף, אנחנו צריכים לאפשר להם לגדול, אנחנו צריכים לאפשר להם לאחד רפתות, אלה הדברים החשובים".
אבל איך הם יכולים לגדול כשיש מולם יש ענק גדול שיש לו יותר אמצעים ויש לו יותר טכנולוגיה, האם הם יכולים להתחרות בו?
"כן. אבל עדיף שאת הכסף הציבורי שאיתו אנחנו רוצים לקנות ביטחון תזונתי ורוצים לקנות איתו התיישבות ספר נעביר ישירות לחקלאים על ידי תקציב המדינה ועל ידי תמיכות ישירות ולא על ידי תמיכות עקיפות. פרופ' קמחי התייחס לכך שמדובר בכמה עשרות שקלים לחודש למשפחה. אני רוצה להזכיר שבדיוק פורסם דוח הביטוח הלאומי על משפחות שלא סוגרות את החודש. 60 שקל למשפחה זה הרבה, זה קופסת מטרנה. אנחנו לא יכולים להמשיך לממן התיישבות ספר על ידי מס".
אז בעצם אתה אומר שצריך להעביר להם כספים בדרך אחרת, בכל מקרה אתה תתמוך.
"כן, אבל השאלה היא מאיפה הכספים האלה מגיעים, אם אנחנו רוצים לממן דברים שחשובים לנו, אנחנו צריכים לממן אותם מתקציב המדינה, לא ישירות מכיס של צרכנים שסופרים מטבעות בקופה, אנחנו צריכים לעבור למשטר יעיל יותר. אגב, במשטר המכסות אנחנו מממנים בעיקר רפתות גדולות, לא רפתות קטנות, הם מרוויחים פר ליטר, אז ברור שמי שגדול נהנה מסובסידיה עקיפה גדולה יותר".
פרופ' קמחי אמר כי הוא מסכים עם העיקרון של תמיכה ישירה, "אבל אני לא רואה את הממשלה הזאת מכניסה יד לכיס ומוציאה כסף בשביל לתת תמיכות ישירות לחקלאים, בוודאי לא בהתחייבות ארוכת טווח. אנחנו רואים שהרפורמה המוצעת על ידי משרד האוצר זה להקל על הצרכנים אבל לא לסייע אפילו בשקל אחד לרפתנים ולכן אנחנו מדברים פה בעולם תאורטי. לא תהיה תמיכה ישירה כרגע ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו, שוב, האם אנחנו רוצים לחסל את הענף ולראות מה יקרה או לתת לו להתאים את עצמו בהדרגה. בסך הכל קיים תהליך הדרגתי בישראל של יציאה של רפתנים קטנים וגדילה של רפתנים גדולים, זה תהליך אבולוציוני, זה תהליך בריא גם עם משטר המכסות, ולדעתי לא צריך להפריע לתהליך הזה לקרות, אפשר לטייב אותו, אפשר לשנות אותו, יש בהחלט דברים שאפשר לשפר, אבל מהפכה גדולה לא הייתי עושה עכשיו".
